| טלפון: | 054-9981074 | |
| דואר אלקטרוני: | adismadar4@gmail.com | |
| אתר אינטרנט: | ||
| תחום התמחות: | עבודה סוציאלית | |
| ישוב: |
מולדת |
אודותיי:
בעל תואר שני בעבודה סוציאלית. מדריכת הורים מוסמכת מטעם מכון אדלר. אוהבת לעבוד בטיפול. מזמינה לטיפול פרטני, זוגי והדרכת הורים.
נסיון מקצועי:
מטפלת זוגית משפחתית מוסמכת. מדריכת קבוצות ומדריכה פרטנית מכון אדלר.
| סטטוס טיפולי | מטפלת מוסמכת |
|---|---|
| שפה | עברית |
| אזור | צפון |
| ישוב | גזית, כפר תבור, מולדת, עפולה, כפר יחזקאל, עין חרוד |
| רקע אקדמי | עבודה סוציאלית |
| תואר | M.S.W. |
במושב זה נתבונן במערכת היחסים שנרקמת בין מדריכים למודרכים. אנו חושבים על הברית ההדרכתית כמרחב חי ונושם, הנבנה, נסדק ונארג מחדש במציאות מורכבת ומשתנה, הכוללת גם טראומה ואי-ודאות. דרך עדשה סקרנית, נזהה קרעים בברית ההדרכתית ונשאל כיצד תהליך האיחוי של קרעים אלו עשוי להפוך למקור של למידה, חיבור וצמיחה הדדית – למודרכים ולמדריכים כאחד.
הברית ההדרכתית היא אבן היסוד של ההדרכה בטיפול זוגי ומשפחתי, המאפשרת מרחב ללמידה, צמיחה והתפתחות מקצועית. אך מה קורה כשהברית נסדקת וכיצד ניתן לאחותה? בסדנה זו נשלב בין תובנות תיאורטיות, קליניות ומחקריות על הברית ההדרכתית, לבין התנסות חווייתית, בה יתנסו המשתתפים.ות באופן ישיר. נציג את המושג "ברית הדרכתית" בטיפול זוגי ומשפחתי, מרכיביה, את סוגי הקרעים והאפשרויות לאיחוי; ונציע לראות בקרעים הזדמנות ללמידה והעמקת הברית. הדוגמאות שיוצגו בסדנה יתייחסו להקשר הישראלי הנוכחי: מציאות רוויית טראומה, אי ודאות ומתח בין קבוצות וזהויות דתיות, לאומיות ופוליטיות. הקשרים אלה מזמינים אותנו לפתח רפלקטיביות ולעיצוב עמדה הדרכתית אישית, מודעת וגמישה יותר.
פרופ' יוחאי נדן, עובד סוציאלי, מטפל זוגי ומשפחתי ומדריך מוסמך, אשר עובד בגישה מערכתית-אינטגרטיבית, תוך זיקה לגישה הנרטיבית, ומשלב בין עבודה טיפולית ומחקר אקדמי. יוחאי הוא פרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, חבר בצוות מכון ברקאי לטיפול זוגי ומשפחתי, ומטפל ומדריך בקליניקה פרטית.
מרינה שטרק, עובדת סוציאלית, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, במהלך הסמכה להדרכה, אשר משלבת בעבודתה בין הגישה המערכתית, הבין דורית והנרטיבית. דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, מטפלת ומדריכה בתחנה לטיפול זוגי ומשפחתי בראשל"צ, ומטפלת בקליניקה פרטית.
קשר ההדרכה מושפע ממציאות טראומטית משותפת, שבה קרעים בברית ההדרכתית שכיחים, הן בשל החשיפה הכפולה (הישירה והעקיפה) לטראומה, והן בשל ריבוי הצרכים ומיעוט המשאבים שעומדים לרשות שני משתתפי הדיאדה, מדריך ומודרך. יחד עם זאת, מציאות זו טומנת בחובה הזדמנות יוצאת דופן להעמקת הברית ההדרכתית, באמצעות תהליכי איחוי כנים.
בהרצאה יתוארו מאפייני הקשר ההדרכתי בראי הגישה ההתייחסותית (הפחתה של ההיררכיה בין המדריך למודרך, השתתפות ומעורבות של המדריך, עיסוק גלוי ביחסים בדיאדה ההדרכתית וקיום משא ומתן במרחב ההדרכה), ויודגם כיצד יישומם עשוי לסייע למדריך ולמודרך להתמודד עם קרעים שמתגלעים בקשר במציאות טראומטית משותפת.
הדגמת תהליך האיחוי בהדרכה עשויה לתרום הן לחיזוק הברית ההדרכתית והן ללמידה של המודרך כיצד ליישם תהליכים אלו בטיפול זוגי ומשפחתי.
ד"ר עמית ימין, Ph.D., MSW, עו"ס, מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית, מדריכה בכירה בשיקום פסיכיאטרי, מרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית באונ' תל-אביב ובביה"ס הארצי לשיקום בבריאות הנפש בקריה האקדמית אונו. עובדת שנים רבות עם אנשים שמתמודדים עם מגבלה נפשית ועם בני משפחותיהם. עוסקת בפיתוח, הכשרה והדרכה על התערבויות מקדמות החלמה למתמודדים ובני משפחה, ביניהם תכנית NAVIGATE לטיפול בצעירים ומשפחות שחוו משבר פסיכוטי ראשון. בעלת קליניקה פרטית.
מטפלת ומדריכה בטיפול מיני, זוגי ומשפחתי. מנהלת היחידה לטיפול זוגי ומשפחתי וראשת התכנית לטיפול מיני זוגי ומשפחתי, בשיבא.
ממתי מתחילה הזהות שלי? האם ייתכן שסיפורים מהעבר הרחוק ינהלו את חיי, וישפיעו כל בחירותיי המקצועיות, הזוגיות שלי או ההורות לילדיי? אם כן, מי אני?
שאלות יסוד אלו מלוות אותנו במודע ובלא מודע, וליוו גם את גדולי ההוגים הפסיכואנליטיים. עם התפתחות המחקר באפיגנטיקה קיבלו השערות תיאורטיות אודות "רוחות רפאים" ממד ממשי, ולא רק בחדרי הילדים.
כיצד ניתן לעבוד עם החומר שאנו יורשים, ולרוב לא מודעים אליו?
היכן המפתח אל השער ללא מודע, ומה ניתן לעשות כאשר מוצאים אותו?
איך לא אטבע בתוך שפע החומר ואצליח לנצלו לצמיחה והחלמה?
עם שאלות אלו, ורבות אחרות, ניפגש בסדנא ונעבוד באופן יצירתי בכלי הביבליותרפיה.
אפרת ביגמן מרצה במגמה לביבליותרפיה באוניברסיטת חיפה, וכן במכללות נוספות. מטפלת פרטנית ומנחה קבוצות שכול, אובדן, טראומה ואובדן עמום בעמותת אלה ובמשרד הביטחון ובמקומות נוספים. מדריכה בכירה בביבליותרפיה ופסיכותרפיסטית.
עסקה בפיתוח והובלה במיזם "יוצרים זיכרון". מלווה תהליכי כתיבה, עורכת ספרותית ומשוררת, ספרה האחרון "אבן שפה" (2024) ראה אור בהוצאת "קתרזיס".
“בכל דבר יש סדק – כך נכנס האור״- לאונרד כהן.
האור שחודר דרך הסדקים הוא לעיתים האור שמאיר את הדרך לחיבור, ריפוי ואהבה. במושב זה ננוע בין סיפורי חיים אישיים לבין כלים טיפוליים וגישות חדשניות לעבודה עם שכול ואובדן- ונבחן יחד כיצד גם בתוך כאב, מתקיימת תנועה אל החיים. המושב יעסוק בשאלה כיצד אנו- כמטפלים ובני אדם יכולים לפגוש את השבר ולמצוא בו מקום לאור, אהבה והמשכיות החיים.
בהרצאה אישית, כנה ונוגעת ללב, עומרה וחני – זוג ונשות טיפול – משתפות במסען דרך שכול ואובדן אל עבר אהבה, תקווה ומשמעות. הן בוחנות כיצד ניתן להכיל אובדן טראומטי, להתמודד עם שכול מיד לאחר לידה, לבנות זוגיות חדשה ולהקים משפחה שנייה. לצד הסיפור האישי נעסוק גם בהורות ביולוגית ולא-ביולוגית, חשיפה של מטפלים.ות ואחאות מגוונת. מתוך כאב יצמחו נרטיבים סמויים של תקווה, תמיכה והומור – חיפוש עדין אחר האפשרות להמשיך לחיות, לאהוב וליצור משמעות בתוך החלל.
עומרה לוי-חזן, עו"ס, מטפלת זוגית-משפחתית מוסמכת, מנחת קבוצות, מרצה בתחומי מיניות, מגדר ואובדן.
חני כבדיאל, כלבנית טיפולית, מתקשרת עם בעלי חיים, מטפלת ברפואה משלימה לבע"ח, מטפלת התנהגותית לכלבים.
המציאות שלנו רוויה באירועים טראומטיים, דבר המחייב יציאה משיטות טיפול מוכרות אל עבר גישות יצירתיות, חוויתיות ורב מימדיות. בהרצאה זו ניחשף לכלים טיפוליים ייחודיים ומקדמים עם יחידים, זוגות ומשפחות בשכול אזרחי וצבאי גם יחד. ההרצאה תשלב תשתית תיאורטית, הדגמות קליניות ומתן כלים פרקטיים הניתנים למימוש ויישום.
רביד כהן חגי MSW, מטפלת ומדריכה משפחתית מוסמכת. מתמחה בתחום אובדן ושכול ומטפלת בקליניקה פרטית ודרך גופי בטחון וטראומה לאומיים. מרצה, מדריכה, ומנחה קבוצות וסמינרים להכשרת אנשי מקצוע בתחום הטיפול באובדן. מלווה מסעות טיפוליים של בני משפחה שכולים. כותבת ויוצרת בסקרנות תמידית.
בואו להכיר גישה פורצת דרך לעיבוד טראומות, אבל ושכול בהקשר המשפחתי.
נציג טיפול קבוצתי במודל Eagala של עבודה עם סוסים במרחב הרגשי, מודל המגשר באופן חוויתי בין רגש, קוגניציה וגוף.
ההרצאה תדגים כיצד הסוסים משמשים ככלי עוצמתי וכמראה חיה לדינמיקה המערכתית בטיפול, המסייעים למתמודדים עם אובדן וטראומה בהיבטים של התבוננות אישית, דיאדית וקבוצתית. במהלך ההרצאה, נדגים דילמות ותובנות שבאו לידי ביטוי בקבוצות הורה-ילד כשההורים מתמודדים עם פוסט טראומה, וכן בקבוצות להורים ואחים שכולים.
הרחיבו את נקודת המבט הטיפולית ליצירת שיח מחבר ומשקם לאחר משבר.
טום רוזינג, עו״ס ומטפלת זוגית ומשפחתית, דוקטורנטית בתחום הטראומה בבר אילן. מתמחה בטיפול לאחר טראומה ואובדן באדוות להחלמה, מוסמכת EAGALA מרכז אלה, חוות קבליירו, ובקליניקה פרטית.
אילת אלקיים, מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת, פסיכולוגית רשומה, מטפלת בעזרת בעלי חיים, מוסמכת EAGALA, עובדת בתחנה לטיפול משפחתי עמק חפר, חוות רוטשילד וקליניקה פרטית.
MA ייעוץ חינוכי, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת.
המושב מציג מודלים טיפוליים חדשניים לעבודה עם משפחות בשדרות ובשער הנגב, המתמודדות עם טראומה מתמשכת לצד אירועים אקוטיים דוגמת ה־7 באוקטובר. ההרצאות מתמקדות באתגרי הטיפול כאשר הטראומה עודנה חלק מהמציאות היומיומית, ובצורך לספק מענה רגשי ומשפחתי בזמן שהחרדה והכאב נוכחים בחדר הטיפול.
איך ניתן לעבוד עם משפחות כשהטראומה עדיין מתרחשת?
איך לשוט במרחב המשפחתי כשהכאב חי ונושם בתוך המפגש הטיפולי?
איך לא להיות מוצפת בחרדה כשנכנסת למפגש משפחתי על חרדה?
איך לא להיזהר יותר מדי?
מודל פוקוס מציע תהליך משפחתי, קצר מועד, ממוקד להתערבות משפחתית במצבי טראומה אקוטית ומתמשכת. בהרצאה נבחן כיצד ניתן, באמצעות כלים ממוקדי התקשרות וחוסן, לעזור למשפחות לשוב וליצור תקשורת, משמעות ותחושת השפעה – גם בלב המציאות הפוגעת.
ליאור יונאי, עו״ס M.S.W, מטפלת זוגית ומשפחתית ומדריכה. עובדת מאז 2012 במרכז החוסן שער הנגב, ביחידה לטיפול זוגי ומשפחתי ובקליניקה פרטית בקיבוץ בית קמה. עוסקת בטיפול במשפחות המתמודדות עם טראומה, שכול, אובדן ומצבי משבר. שותפה בצוות פיתוח מודל פוקוס, שהוטמע מאז 2020 ביחידה לטיפול משפחתי בשער הנגב.
שדרות מתמודדות עם מציאות של דריכות מתמדת והסלמות ששיאן ארועי ה־7 באוקטובר. מצב זה יצר שילוב של טראומה אקוטית עם טראומה מתמשכת, המחייב התערבות טיפולית מותאמת.
המודל הטיפולי שהתגבש במרכז החוסן בשדרות מתמקד במשפחה כמערכת ובחיזוק יכולותיה להתמודדות. ההתערבות מבוססת על מספר עקרונות: איתור וזיהוי משאבים אישיים ומשפחתיים, עבודה דרך ציר זמן ובניית נרטיב משפחתי שנותן פשר לסימפטומים, עיבוד רגשי ותיקון יחסים, פיתוח מיומנויות וויסות והרגעה ויצירת "גאוות יחידה משפחתית".
באמצעות שילוב רבדים אלו מתאפשר מעבר ממציאות של "אין מוצא" לחוויה של משמעות, מסוגלות וצמיחה. ההצגה בכנס תדגים את המודל ההתערבותי, ותביא דוגמאות קליניות.
ד"ר רינת גלילי, PhD ,Msw מטפלת ומדריכה מוסמכת בטיפול זוגי ומשפחתי, בוגרת הכשרות רבות בתחום הטראומה. גרה בקיבוץ נירים מטפלת ומדריכה במרכזי חוסן שדרות ואשכול שנים רבות.
הדס אסולין, שמאמה. פסיכולוגית חינוכית מומחית – מדריכה, מטפלת זוגית ומשפחתית ומטפלת CPP. מטפלת, מרצה ומדריכה בנושאי טיפול בטראומה וחרדה וטיפול בהורות.
אירית סגל, מטפלת זוגית ומשפחתית, פסיכותרפיסטית. מנהלת קלינית של מרכז חוסן שדרות בשש שנים האחרונות.
עו"ס, פסיכותרפיסטית, מטפלת ומדריכה זוגית ומשפחתית מוסמכת. מנהלת המרכז לטיפול בילד ובמשפחה חוף הכרמל. ב7.11 הקימה וניהלה את המערך הטיפולי למפונים בחוף הכרמל.
המלחמה חרכה אותנו לא רק כחברה, כמדינה וכקהילה אלא גם חדרה למרחבים האינטימיים ביותר בחיינו. היא פגשה את הגוף, את האינטימיות הזוגית, את הבית והמשפחה.
המושב יפגיש שלוש נקודות מבט טיפוליות על האופן שבו טראומה קולקטיבית ואישית מעצבת את החוויה המינית והזוגית – בין שתיקה לעוררות, בין פחד לתשוקה, בין הישרדות לחיים. וגם את היכולת להשתקם, לשמוח לחגוג ואפילו להיות במשחקיות ובעונג.
המשתתפים יוזמנו להקשיב, ולדמיין מה פירוש להתרגל אלינו שוב – לעצמנו, לבני הזוג שלנו, לגוף ולמגע.
השיח על גוף ומיניות הופך לרלוונטי יותר מתמיד מאז ה 7.10.
זוגות ופרטים מתמודדים עם מציאות מורכבת ומאתגרת שמשפיעה, מדרך הטבע גם על המיניות במובנה הרחב.
בהרצאה, יוצגו סוגיות ומורכבויות מחדר הטיפולים.
נעסוק בשאלות כמו: מהי מיניות?
כיצד היא באה לידי ביטוי בכלל ובזמנים של מלחמה ואיום קיומי בפרט?
האם יש בכלל מקום למיניות בזמנים מאתגרים אלו של טלטלות לאומיות ואישיות?
מה ניתן לעשות, כיצד להתנהל ובאיזה כלים ניתן להשתמש כאשר עולה נושא המיניות בטיפול?
ד"ר חגית רודריגז, עו"ס ומטפלת מינית מוסמכת, בעלת קליניקה פרטית במושב נוב ברמת הגולן, סגל עמית במכללה האקדמית תל חי
מיניות היא אנרגיה מולדת המניעה אותנו לאינטימיות, קרבה וקשר. מיניות מקושרת לחיות ולעונג. מה קורה ליכולת שלנו לחוות מיניות, תשוקה ואירוטיקה אחרי מצבי חיים קיצוניים, טראומטיים, המטלטלים את חיינו. בהרצאה אדגים דרכי התמודדות שונות של שני זוגות, אחד שורדי השביעי באוקטובר באחד מקיבוצי העוטף והשני, זוג שורדי סרטן. באיזה אופן העיזו להשען ולהתמך זה בזו ובאיזה אופן נמנעו מלהעיב ולמשוך את האחר מטה עת חווה מצוקה וקושי.
לי ראובני, מדריכה ומטפלת מינית מוסמכת, מטפלת זוגית בשיטת EFT, מנהלת מרפאת מנעד בתחנה לטיפול זוגי ומשפחתי במ.א. מנשה, מחברת הספרים מיטה וחצי – מדריך מיניות למתבגריםות ואמא בטן אמא לב, בעלת הטור מין זה שאיננו אחד – הארץ בדיגיטל.
בעתות משבר ומלחמה, הקשר המיני בקרב זוגות נפגע ביתר שאת. התופעה רווחת בחיינו, בחדר טיפול ומשתקפת במחקר. המיניות הינה משאב בסיסי בקשר זוגי.
אפשר לחזור אל המשאב הזה ולטפח אותו דרך שיפור התקשורת המינית בין בני הזוג.
בהרצאה אציע דרכים לשיפור התקשורת באמצעות הכלי שפיתחתי עבור זוגות:
קלפי שיח הנקראים "למיניות דעתי". הם פותחו על פי עקרונות המודל PLISSIT מאת ג'ק אנון. קלפים נועדו לפתח מנטליזציה ביחס לעולם המיני האישי ולהגביר את הרשות לדבר בפתיחות על מיניות במרחב הזוגי. בהרצאה אדגים כיצד ניתן להשתמש בכלי בחדר טיפול.
הקלפים שיצרתי, בדומה למיניות עצמה, הינם משחק – מרחב של סקרנות, גילוי וקרבה.
אינה קמינסקי, MSW מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת. בעלת קליניקה פרטית בתל אביב ומתמחה בטיפול מיני במרכז רותם.
MA קרימינולוגיה קלינית, מטפלת ומדריכה זוגית ומשפחתית, אחראית ומדריכת פרקטיקום מכון ברנט, משלבת בקליניקה את הגישה הנרטיבית, תרפיית המפגש (אימגו), שיטת גוטמן ופסיכותרפיה בודהיסטית.
המושב יעסוק בהשפעות העמוקות של משברים נפשיים וטראומה מתמשכת על משפחות, ובדרכים בהן מערכות משפחתיות מתארגנות מחדש נוכח מצבי קיצון. ההרצאות יציגו מבט משולב- מחקרי, קליני ומערכתי על השלכות הטראומה, תהליכי ההחלמה, הדיפרנציאציה והחוסן במשפחות המתמודדות עם פגיעות נפש, ואתגרי פינוי ומלחמה.
בעידן שבו כמעט כל משפחה בישראל מתמודדת עם אתגרים נפשיים מחקר ישראלי פורץ דרך חושף מציאות מפתיעה: כאשר בן משפחה חווה מחלה פסיכיאטרית, כל המשפחה עוברת חוויה טראומטית. הממצאים מגלים כי אחוז גבוה ומדאיג במיוחד מבני המשפחה פיתחו סימפטומים פוסט-טראומטיים, וחלקם אף סימפטומים של טראומה מורכבת. אך לצד המצוקה מתגלה גם תמונה מלאת תקווה: כמעט כולם דיווחו על צמיחה אישית משמעותית, וחלק קטן יותר אף פיתחו צמיחה משפחתית – ממצא חשוב המאפשר ללמוד מה הסוד שעוזר למשפחות לצמוח יחד, והמציע מבט חדש ומרגש על כוחה של המשפחה. בהרצאה יוצגו תובנות מרתקות והמלצות מעשיות לטיפול ושינוי מדיניות החיוניות לעת הנוכחית.
ד"ר ענת שליו, עו״ס מומחית בבריאות הנפש, פסיכותרפיסטית ומדריכה מוסמכת זוגית ומשפחתית, מרצה בכירה וחוקרת בפקולטה לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון.
ייסדה ופיתחה תוכניות מכוונות החלמה, כמודל "מית"ל", מרכז ייעוץ ותמיכה למשפחות מתמודדי נפש, שהוטמעה ברמה הארצית. על פועלה זכתה בפרסים בהם פרס יעל גלעד, פרס מנכ"ל משרד הבריאות, ופרס רקנטי-רש״י-צ׳ייס .
עמית עולמי, פסיכולוג בהתמחות קלינית עם ניסיון בתחום בריאות הנפש, הן בבתי חולים והן בארגונים שונים. יש לו ניסיון מחקרי במכוני מחקר ומרכזים רפואיים. הוא בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה וקרימינולוגיה מאוניברסיטת אריאל, תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת UPJS בסלובקיה, וסטודנט לתואר שלישי בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
כיצד שינוי בתהליכי התקשרות במשפחה עשוי לקדם בריאות נפשית? או מה כוחה של התקשרות ונפרדות בהנעה של תהליכי החלמה?
תשובות לשאלות אלו, תכלו לקבל בהרצאה זו, המעמיקה בהשפעה של
תהליכי נפרדות על תהליכי ההחלמה במשפחה של נפגע הנפש. ההרצאה תרחיב על מושגי יסוד של "דיפרנציאציה של העצמי" ו"דיפרנציאציה של המשפחה" והחיבור בין מושגים אלו לתהליכי החלמה נפשית. ההרצאה מציגה כיצד דיפרנציאציה משפחתית חיונית להצלחת תהליכי ההחלמה, ומדגישה את השפעתה על בריאות נפשית עתידית. יתוארו השלכות על התערבות משפחתית וכלים להתערבות מערכתית משפחתית, המקדמים נפרדות והחלמה בו זמנית עבור נפגעי נפש ובני משפחותיהם.
ד"ר נטע גלמידי, עובדת סוציאלית מזה כ- 30 שנה ומטפלת משפחתית מוסמכת. עובדת לאורך כל שנות עבודתה בתחום בריאות הנפש הן בטיפול והן בשיקום. הקימה לפני 14 שנים את מרכז מילם בצפון. המרכז נותן טיפול ותמיכה בבני משפחה של נפגעי נפש. סיימה דוקטורט בעבודה סוציאלית וכיום מנהלת ארצית של מרכזי מילם בארץ בעמותת אנוש ומלמדת באוניברסיטת חיפה בביה"ס לעבודה סוציאלית. ממשיכה לחקור את תהליכי ההתמודדות וההחלמה של נפגעי נפש ומשפחותיהם בעיקר במוקד של מערכות היחסים והדינמיקה ומקדמת ביסוס מודלים להתערבות מקדמת במשפחה.
מי הם המפונים שהצליחו לשמור על בריאות נפשית לאורך הפינוי הממושך מאוקטובר 2023 – ומי פיתחו חרדה, דיכאון או פוסט-טראומה? ההרצאה מבוססת על מחקר אורך העוקב אחר מאות משפחות מפונים ובוחן את הסתגלותן מהפינוי ועד החזרה לבית – הישן או החדש. אנו בוחנות את תרומת מערכות התמיכה –החברתית, התעסוקתית והמשפחתית – תוך התמקדות במובחנות עצמית, דפוס מרכזי בתיאוריה הבין-דורית של בואן, התורם לרווחה נפשית ופיזית. לצד הנתונים הכמותיים נערכים ראיונות עומק המתמקדים בחוויה, באתגרים ובדרכי ההתמודדות של המפונים ומשפחותיהם. ממצאים ראשוניים מספקים תובנות מעשיות למטפלים משפחתיים, המאפשרות לזהות גורמי מגן, לחזק את המובחנות העצמית, המהווה משאב מרכזי, ולתמוך במפונים ובמשפחותיהם במצבי משבר מתמשכים.
פרופ' אורה פלג, יועצת הנשיא להוגנות מגדרית, ולשעבר ראשת החוגים לתואר ראשון בחינוך ולתואר שני בייעוץ חינוכי במכללת עמק יזרעאל. יועצת לפרט, למשפחה, לזוגות ולצוותים מקצועיים ומנחת קבוצות. מתמקדת בחיזוק מובחנות עצמית (דפוס משפחתי מרכזי) והפחתת חרדות. פיתחה כלים, שאלונים והתערבויות קליניות לשיפור מובחנות ולהפחתת חרדות, הפרעות אכילה, סוכרת, ועוד.
ליאור גנדלמן, דוקטורנטית ויועצת חינוכית, חוקרת את ההשלכות של מצבי דחק ומשבר על מצוקה רגשית ורווחה נפשית, תוך בדיקת מובחנות עצמית (דפוס משפחתי מרכזי) כגורם מגן. משלבת בין מחקר אקדמי לעבודה בשדה-כיועצת בבית-ספר. בשדה מדריכה הורים וצוותים חינוכיים, ובמכללת עמק יזרעאל משמשת עוזרת הוראה ומרכזת מחקר.
עובדת סוציאלית, מטפלת ומדריכה משפחתית זוגית מוסמכת, מטפלת EFT זוגית ומשפחתית מוסמכת, פסיכותרפיסטית, מטפלת EMDR מוסמכת.
מלחמת השבעה באוקטובר בשל אופייה והתמשכותה הביאה עימה אתגרים מורכבים לחיי זוגות רבים.
במושב ננסה להתייחס לפציעות הפיזיות והנפשיות והשפעותיהן על כל אחד מבני הזוג, על הזוגיות, ועל המרחב הטיפולי, ממספר נקודות מבט.
בנוסף המושב יעסוק בדילמות של המטפל.ת, בהעברות נגדיות ובהשפעות רוחות המלחמה על הזוג, המטפל.ת והתהליך.
מפגש עם זוג שבו אחד מבני הזוג נושא טראומה אינו רק מפגש עם שני אנשים, הוא מפגש עם שלושה: בן הזוג, בת הזוג, והטראומה עצמה. השאלה היא לא רק איך לטפל בטראומה, אלא איך להחזיק את המתח, האמביוולנטיות, והדילמות שהטראומה מייצרת בתוך הזוגיות.
ביחסי זוגיות פוסט טראומטיים הטראומה נוכחת כ"שלישי" בלתי נראה, החודר למרחב האינטימי ומעצב את יחסי הקרבה והמרחק.
עבור המטפלים.ות הזוגיים מדובר בשדה מורכב במיוחד: הם נדרשים להחזיק את המציאות האישית, הזוגית והקולקטיבית, ולעיתים קרובות גם את הטראומה הלאומית החודרת אל תוך החדר הטיפולי.
ד"ר ערגה קפולניק, עובדת סוציאלית, פסיכותרפיסטית, מרצה בבתי הספר לעבודה סוציאלית, במכללה האקדמית צפת ובמכללת תל חי. מדריכה מטפלות זוגיות ומשפחתיות ומטפלת בקליניקה, מטפלת בזוגות וביחידים המתמודדים עם פוסט טראומה דרך משרד הביטחון.
מה קורה לקשר הזוגי כשהמלחמה בחוץ חודרת אל המרחב הזוגי?
אילו מלחמות ישנות עולות במרחב הזוגי כאשר אחד מבני הזוג יוצא למילואים וחוזר הביתה, אל הקשר ?
כיצד יציאה למילואים וחזרה אל הקשר חושפת דפוסים בין-דוריים של מסורות, ערכים, עצמאות ותלות?
בהרצאה נבחן את השתנות היחסים הזוגיים בזמן חירום דרך תאוריית המערכות המשפחתית ונתבונן במושגים כמו חרדה כרונית, דיפרנציאציה של העצמי ורגרסיה חברתית.
באמצעות תיאורי מקרים נתבונן בעבודה על מובחנות העצמי בטיפול הזוגי ועל האתגרים העומדים בפני המטפל.ת לשמש מצפן רגשי המאפשר לזוג לנוע ממלחמה ופירוד אל חיבור אל העצמי, מנסיגה ובריחה מהזוגיות אל הזוגיות כמקום שאפשר לנשום בו.
ד"ר חגית שטרן, עו"ס מטפלת משפחתית ומדריכה מוסמכת, פסיכותרפיסטית. מרצה באוניברסיטת חיפה , מרכז "שורשים" ומרכז "בראשית" להוראה והכשרה בטיפול משפחתי. מטפלת בקליניקה פרטית, מדריכה מטפלים וצוותים רב מקצועיים.
המלחמה על הבית אליה יצאו הלוחמים, הביאה איתה גם מלחמה על הבית המשפחתי לאחר פציעתם, הפיזית או הנפשית.
בהרצאה נכיר את בני הזוג הדמיוני מיכל ואלון, שייצגו עבורנו זוגיות שנפצעה כתוצאה מאירועי הלחימה.
נשאל את עצמנו ונדון, עם הצעה לנקודת מבט קצת אחרת, בשאלות הבאות:
מה הם שלבי ההתמודדות עם הפציעה וההחלמה, מתוך המבט הזוגי?
מה מרגיש הפצוע? מה מרגיש בן הזוג? מה הם הצרכים השונים של שניהם בתוך ההתמודדות עם הפציעה והשיקום?
מה הייחודי לפציעה מוסרית, אישית וקולקטיבית, ואיך צומחים ממנה?
עוזית דגן, עו"ס ומטפלת זוגית ומשפחתית (M.A), מנהלת התחנה לטיפול זוגי ומשפחתי בכוכב יאיר, מדריכה מוסמכת, מרצה ומנחת סדנאות, בעלת קליניקה פרטית. עובדת שנים רבות כספקית (מטפלת מורשה) של אגף השיקום ושל אגף משפחות במשרד הביטחון ומעניקה טיפולים פרטניים, זוגיים ומשפחתיים גם לנפגעי המלחמה האחרונה.
עו"ס, מטפלת ומדריכה זוגית ומשפחתית, פסיכותרפיסטית, מרצה בבתי הספר לעבודה סוציאלית, במכללה האקדמית צפת ובמכללת תל חי.
האבות המייסדים של הטיפול המשפחתי היו פסיכואנליטיקאים שטיפלו בבתי חולים פסיכיאטריים.
ראשיתו של הטיפול המשפחתי, נטועה בתקופה שבה המשפחה ובמיוחד האם נתפסה כאחראית להתפתחותן של מחלות נפש, ובהן סכיזופרניה ודיכאון.
כיום, הטיפול משלב חשיבה פסיכואנליטית מערכתית ומיושם אינטגרטיבי בטיפול המשפחתי.
במושב נציג שני מקרים בבריאות הנפש: טיפול משפחתי באובדנות פעילה של נערה וטיפול משפחתי באשפוז פסיכיאטרי במצב פסיכוטי חריף.
ההרצאה תעסוק בעבודתו של המטפל המשפחתי במית"ל, במרכז לבריאות הנפש שלוותה, כגורם מתווך ומווסת במצבי קצה המאופיינים בפירוק נפשי, רגרסיה וטראומה.
אביא הצגת מקרה קליני של צעיר שאושפז בעקבות אפיזודה פסיכוטית חריפה, תוצג הדיאלקטיקה המתמדת בין הכאב
והאשמה ההוריים, משמעות הפסיכוזה כקריאה נפשית לעיבוד טראומה, ותפיסת המחלקה את המשפחה כחלק מן המערך הטיפולי.
ההרצאה תדגים את המורכבות הרגשית והאתית של העבודה המשפחתית במרחב הפסיכיאטרי, ואת תרומתה להחזרת רצף מנטלי ורגשי, לעיבוד החוויה המשפחתית, ולבניית תהליך של החלמה והסתגלות.
עמית נחום שאתי, עו"ס קלינית MSW, מדריכה בטיפול משפחתי וזוגי, מרכז מית"ל, מרכז לבריאות הנפש שלוותה
בהרצאה אציג את עבודתו של המרכז לטיפול משפחתי וזוגי במערך הילד והנוער בביה"ח שלוותה, הפועל בלב מערכת בריאות הנפש ומעניק התערבות מערכתית במצבי מצוקה קיצוניים. יוצג מקרה של משפחת שלום, החיה בצילו של סיכון אובדני מתמשך סביב עומר, נערה לאחר ניסיונות אובדניים. הטיפול, בגישה מערכתית־התייחסותית, התמקד בוויסות רגשי, תיקוף והחזקה של כאב במרחב המשפחתי. ברגע מכונן הפכה עומר ממטופלת ל"קו־מטפלת", כשהעניקה משמעות חדשה לכאב המשפחתי. ההרצאה תדגיש כיצד החזקה משותפת של סבל במרחב משפחתי עשויה להפוך למקור ריפוי, תקווה וחיבור מחודש לחיים.
הילה זאבי, עו"ס קלינית MSW, מטפלת משפחתית, מנהלת "המרכז לטיפול משפחתי וזוגי", מערך הילדים והנוער בי"ח 'שלוותה'.
פסיכותרפיסטית, עוסקת בטיפול אישי זוגי ומשפחתי, מטפלת ומדריכה מוסמכת מטעם האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, מנהלת את מרכז מיתל לטיפול במשפחות במרכז לבריאות הנפש שלוותה, מטפלת ומדריכה במרפאת קמה לטראומה של מרכז לבריאות הנפש שלוותה ובקליניקה פרטית, חברת ועדת הוראה, חברת סגל ומדריכה בתוכנית לפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, אוניברסיטת תל אביב.
קונפרונטציה טיפולית "ממוקדת שינוי" היא מיומנות חיונית במיוחד במצבים של תקיעות וחוויית “אין מוצא” בטיפול משפחתי או זוגי. כאשר הקונפרונטציה נעשית במיומנות, מדויקת ומכוונת שינוי, היא יכולה לפרוץ דרך ולייצר תנועה טיפולית מיידית ומהותית לשינוי– אישי ומערכתי.
התערבויות קונפרונטציה מתמודדות עם הכחשות, האשמות, בריתות, מתן מסרים סמויים לאובדנות, ואיטראקציות הרסניות אחרות, ומאפשרות חשיפת רגשות אמיתיים ופתיחת תקשורת בונה.
בהרצאה נצלול לעומק האמנות של קונפרונטציה מיטיבה. יוצגו עקרונות היישום של ההתערבות באופן שמזמין התפתחות ולא התנגדות, תוך הדגמות מקטעי וידאו, סיפורים טיפוליים ווינייטות מהקהל. נחקור יחד את הכוח המרפא שבמפגש הישיר – כשהאמת נאמרת באומץ ובלב פתוח.
דר' נגה נבארו, Ph.D, בפסיכולוגיה קלינית (ארה"ב). ממייסדות, מנ"כל/בעלים של מכון שינוי. מדריכה בכירה בטיפול משפחתי וזוגי. מפתחת הגישה ה"פסיכותרפיה ממוקדת שינוי". התמחתה שנים אצל מייסדי הטיפול המשפחתי בעולם. ממייסדי "האגודה לפסיכותרפיה ממוקדת" ומדריכה מוסמכת. ייסדה את ה"תכנית הבינלאומית המתקדמת למדריכים בטיפול משפחתי וזוגי" ב"שינוי". הייתה בחבר ההנהלה של הארגון העולמי IFTA. פרסמה ולימדה בארצות רבות.
הסדנה מציעה התבוננות חווייתית ומבוססת-מחקר באינאקטמנט – התערבות ליבה בטיפול זוגי ממוקד רגש (EFT) , המקדמת קרבה, אינטימיות וחיבור מחדש בין בני זוג. המשתתפים ילמדו לזהות ביטויי פגיעוּת והיענות אמפתית, להבין את מרכיבי ההתערבות, יתרונותיה והאתגרים ביישומה, ולקבל כלים מעשיים לשילובה בעבודה הטיפולית. יושם דגש על המשגה חווייתית, צפייה בקטעי וידאו ודיון קליני, במטרה להעמיק את הביטחון בשימוש באינאקטמנט בליווי רגעי שינוי משמעותיים בעבודה עם זוגות. המפגש מזמין חוויה אישית המשלבת עומק רגשי, שיח מקצועי וידע אמפירי עדכני ממחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון, המחבר בין תאוריה, חוויה ופרקטיקה טיפולית.
עפרה קולא, מטפלת ומדריכה זוגית ומשפחתית מוסמכת (מטעם האגודה). מטפלת ומדריכה מוסמכת (מטעם ICEEFT) בטיפול זוגי ממוקד רגש (EFT). דוקטורנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, חוקרת התערבויות בטיפול זוגי ממוקד רגש. מרצה ומדריכה בתוכניות הכשרה שונות, ממייסדות ומובילות קהילת מטפלי ה- EFT בישראל. מטפלת בקליניקה פרטית בתל אביב.
ההורות וקשר הורה-ילד קריטי להתמודדות עם טראומה. בכל שלב במעגל החיים המשפחתי תפקיד ההורה הוא אחר וכך גם בתקופת משבר.
שני המודלים, שיוצגו במושב זה, מבקשים לספר על התגייסות של אנשי טיפול בעין הסערה, מתוך הבנת הצרכים שעלו בשטח, לחשיבה על התערבויות משמעותיות בתוך קשרי ההורים-ילדים ומבוגרים צעירים.
התערבויות אשר אפשרו בסיס בטוח, נשימה ותקווה בעין הסערה וסייעו למשפחות להמיר כאב לחוסן.
צעירים רבים בישראל נפגעו ומתמודדים עדיין עם השלכות מתקפת חמאס ב-7.10.23 והמלחמה שלאחריה. בתוך שדה הטיפול בטראומה שבו ניתנת על פי רוב עדיפות לעבודה פרטנית, מיזם "אותות של תקווה" מעניק טיפולים זוגיים ומשפחתיים לצעירים שורדי המסיבות ולהוריהם. הסדנה תציג תובנות מעבודה קלינית מיודעת טראומה עם משפחות אלו, תוך שילוב ידע תאורטי עדכני, ותאפשר למשתתפים התנסות בפורמולציה מערכתית של השפעות הטראומה על המרחב המשפחתי. יידונו סוגיות של כעס, ביטחון, שימוש בחומרים, דפוסי קשר מוקדמים ונפרדות, לצד דפוסים של הימנעות ואקומודציה. המשתתפים יתרגלו בניית תכנית טיפול אינטגרטיבית המחזקת ויסות רגשי, תקשורת, קרבה וביטחון הדדי, שניתן ליישם בעבודתם הקלינית.
אדוות להחלמה הוא מיזם קליני-אקדמי הפועל מעל לעשור באוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף המחלקות לעבודה סוציאלית ופסיכולוגיה. המיזם עוסק בטיפול, הוראה ומחקר, ומתמחה בעבודה עם זוגות ומשפחות המתמודדים עם השלכות של טראומה. בעשור האחרון הוביל המיזם מגוון רחב של טיפולים, הכשרות ופרויקטים בשדה, ובשנים האחרונות פיתח מודלים ייחודיים לעבודה עם משפחות וזוגות שנפגעו באירועי 7.10.
את הסדנה יעבירו מטפלות וחוקרות מצוות המיזם: אלישבע ארליך היימן, עו"ס ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת ומדריכה במיזם, ונועה אביטן, עו"ס ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ומטפלת במיזם. אלישבע ונועה מטפלות בפרויקט "אותות של תקווה" המעניק טיפול זוגי ומשפחתי לצעירים שורדי המסיבות והוריהם. פרופ’ רחל דקל וד"ר יעל שובל-צוקרמן, מייסדות ומובילות המיזם, חוקרות ומטפלות בכירות מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, הפועלות ברוח חדשנית ורגישה לקידום תחום ההתערבות המשפחתית מיודעת הטראומה בישראל.
עמותת "מדברים ביחד – הורים וילדים", פיתחה בשיתוף פרופ’ אליסיה ליברמן פרוטוקול טיפול ייחודי המבוסס על מודל ה-CPP, המותאם לטראומה קולקטיבית. ההתערבות, שניתנה ליותר מ-2,500 ילדים והוריהם, בדרום ובצפון, הוכחה כמפחיתה סימפטומים ומחזקת תחושת מסוגלות הורית. הפרוטוקול כולל גרסה קצרה (2 פגישות) ומורחבת (12 פגישות), ומשלב פגישות הורים ופגישות הורים-ילדים משותפות.
בלב ההתערבות, המטפלת מסייעת להורה לתת מענה רגשי לילדו באמצעות שיח ומגע ישיר עם האירועים והרגשות שהתעוררו בעקבותיהם.
עמותת "מדברים ביחד – הורים וילדים" הוקמה מיד לאחר ה־7 באוקטובר, במטרה לספק מענה טיפולי מקצועי, נגיש ומהיר לילדים, הורים וקהילות שנפגעו מטראומה קולקטיבית. העמותה פיתחה פרוטוקול ייחודי להתערבות קצרה ויעילה בגיל הרך, ומפעילה מערך ארצי של מטפלים ומדריכים הפועלים בתוך הקהילות.
את הסדנא תעביר גיא ארזי, עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית, מנהלת "מקומי"- מרכז לטיפול רגשי, קופרטיב מטפלים בעמק הירדן.
מטפלת ומדריכה בפרויקט "מדברים ביחד".
מטפלת באמנות, מטפלת זוגית ומשפחתית ומדריכה מוסמכת, פסיכותרפיסטית. קליניקה פרטית בקיבוץ רמות מנשה.
המציאות הישראלית שלאחר המלחמה מביאה עמה גל גובר של זוגות החיים במתח רגשי גבוה שבין הד פוסט-טראומטי לצורך בקשר בטוח ומווסת. במרחב זה, האסקלציה הזוגית הופכת משיח מאיים להזדמנות טיפולית להבנת מנגנוני ההגנה, הפגיעות והכמיהה לחיבור.
המושב יתמקד בזוגות המצויים באסקלציה גבוהה, שבהן הטכניקות השכיחות בטיפול זוגי אינן תמיד יעילות, ויציע מודלים אינטגרטיביים מדויקים יותר לעבודה במצבי קצה רגשיים.
שתי ההרצאות במושב יציגו שילוב של מודלים אינטגרטיביים לאבחון – המבוססים על מחקרי מוח, התקשרות, DBT זוגי עם פוסט טראומה ו-EFT זוגי – עם מיומנויות מעשיות לוויסות. באמצעות מודלים אלו נבחן יחד כיצד ניתן להפוך סערה רגשית למרחב לתיקון ובניית ביטחון זוגי מחודש.
בתקופה הנוכחית מתחדד הצורך בעבודה טיפולית אפקטיבית עם בני-זוג המצויים במצבי אסקלציה גבוהה. האסקלציה, אשר במהותה מציפה, מטלטלת רגשית ושואבת לתוכה, עלולה לעמעם את יכולתו של המטפל.ת הזוגי.ת לזהות את המתרחש מתחת לפני השטח, ולפגוע בבהירות ובמיקוד הטיפולי הנחוצים להפחתת הסערה.
בהרצאה יוצגו ארבעה סוגי אסקלציה שונים, לצד מאפייניהם הייחודיים, הצרכים הרגשיים-התקשרותיים, והטריגרים הספציפיים שמפעילים כל אחד מהם. בהתאם לכך, אסקור את הכוחות הפועלים ואת דרכי ההתערבות המתאימות לכל סוג, במטרה לבסס מודל אבחון והתערבות אינטגרטיבי ויישומי. המודל מתבסס על ממצאי מחקרי המוח של פרופ' יאק פאנקספ ומחקרי טראומה, ומשלבם עם תיאוריות התקשרות בראייה מערכתית, דינמית וממוקדת רגש (EFT).
ד"ר אריאל כהן-ארקין, PhD ,MSW, מטפל מיני, זוגי ומשפחתי מוסמך, מדריך מוסמך בטיפול מיני, מנהל את המרכז לבריאות מינית וראש תכנית ההכשרה המשולבת לטיפול מיני, זוגי ומשפחתי במרכז רפואי שיבא תל השומר. יו"ר ועדת הסמכה – איט"ם, האגודה הישראלית לטיפול מיני.
סדנה חווייתית זו מדגימה מיומנויות מעשיות מתוך מודל ה-DBT הזוגי. מיומנויות המאפשרות הפחתת אסקלציה זוגית לעבר חיבור מחדש. נדגים דרך דוגמאות קליניות מעבודתי עם זוגות בקליניקה בהם אחד מבני הזוג חזר מלחימה ומתמודד עם קשיי וויסות רגשי, המגרים פצעי התקשרות אצל בת הזוג. נתמקד בדינמיקה המסלימה ומופיעה בקטבים שבין התפרצות זעם לבין הסתגרות רגשית. נראה כיצד קטבים אלו יוצרים מעגל אינטראקציה שלילי ובו פגיעות רגשית מובילה לביטוי לא מדויק, שמצידו מפעיל תגובות מבטלות הדדיות. נתרגל מיומנויות המשלבות גוף-נפש להרגעת עוררות רגשית וליצירת מרחב דיאלקטי להקשבה חומלת. אציג את עקרון הסינתזה בין שתי אמיתות המאפשר מעבר משפה מאיימת לשפה מחברת המבטאת צרכים ומובילה להבנה הדדית וצמיחה לעבר 'חיים שראוי לחיות יחד'.
סיגל ירון, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת MSW עם הכשרה רחבה ב-DBT ובמיינדפולנס. מנהלת תחנה ציבורית לטיפול זוגי ומשפחתי. בעלת ותק של שנים רבות בטיפול בזוגות ובהורים בקונפליקט גבוה הכולל תיאום הורי. בוגרת הכשרות ב-EFTואימגו. מקדמת את מודל ה- DBT הזוגי והמשפחתי בישראל שהינו בעל בסיס מחקרי רחב ובמתאים גם למצבי קיטוב במשברי גירושין.
עו"ס, מטפלת זוגית, משפחתית ומדריכה מוסמכת. פסיכותרפיסטית, מנחת קבוצות ויועצת ארגונית בכירה. מנהלת התחנה לטיפול בפרט ובמשפחה במועצה אזורית חוף כרמל.
בשנים האחרונות בחברה הישראלית חלו תמורות ושינויים, כך גם בחברה הערבית. ההקצנה, האלימות, חוסר היציבות חודרים ומשפיעים על המשפחה הערבית. מושב זה יציג אתגרים של המשפחה ושל המטפל המשפחתי בהיבט התרבותי בראי התקופה העכשווית.
החברה הערבית בישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם מציאות מורכבת הכוללת עלייה באלימות ובעבריינות, מצוקה כלכלית מתמשכת, חוסר יציבות פוליטית וטראומות קולקטיביות. תנאים אלה מחלחלים אל תוך המרחב הזוגי והמשפחתי, מעצימים תחושות של חוסר אונים ומערערים את הביטחון והקשר הרגשי. זוגות ומשפחות מגיעים לטיפול כשהם נושאים עמם לא רק קשיים בין־אישיים, אלא גם עומס רגשי הנובע מהמציאות החברתית והקהילתית הרחבה. ההרצאה מציגה מודל אינטגרטיבי המשלב טיפול זוגי–משפחתי עם כלים מהגישה הקוגניטיבית–התנהגותית, המותאמים לרקמה התרבותית של המשפחה הערבית. הדגש הוא על זיהוי דפוסי חשיבה המחריפים קונפליקטים, פיתוח גמישות מחשבתית ושיקום ערוצי תקשורת באמצעות “שיח גשר” המאפשר מרחב בטוח למגע רגשי. באמצעות הדגמות חיות ותרגול חווייתי יוצגו דרכים ליצירת חוויות מתקנות ולחיזוק חוסן משפחתי. המטרה היא להרחיב את ארגז הכלים של המטפלים ולעזור למשפחות ליצור חיבור, יציבות ותקווה גם כאשר הקרקע רועדת.
ד"ר סהראב מסרי, חוקרת ומרצה אקדמית בתכניות התואר שני לייעוץ חינוכי, חוקרת בתחום הרווחה והבריאות הנפשית והחוסן, היא מטפלת זוגית משפחתית בתהליך הסמכה ופסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית, בנוסף, היא מדריכה ארצית ביחידת המיניות בשפ"י משרד חינוך. ד"ר סהראב זכתה במענקי מחקר תחרותיים לקידום המחקר בחברה הערבית בישראל.
בעת החרפתו של סכסוך זוגי והגעה למבוי סתום, נהוג בחברה הערבית, בהתאם למסורות ולנורמות החברתיות, כי האישה תכריז על עצמה כ"חרדאנה" (בערבית: حردانة). בעוד שהתרגום המילולי של מונח זה הוא "ברוגז", הרי שהמשמעות המעשית היא השהייה של הקשר הזוגי והכנסתו למצב של נתק רגשי ומוסדי.
לאחר ההכרזה, בני הזוג נפרדים זמנית, ומערכת היחסים הזוגית מוקפאת כפי שהתנהלה עד לאותו רגע. במקביל, משפחות המוצא של שני הצדדים נכנסות לתמונה, מתפקדות כמטפלות בבני הזוג ומנהלות ביניהן משא ומתן על המשך הנישואין.
ההרצאה תבחן את תרומתו של הטיפול הזוגי והמשפחתי המקצועי בהתמודדות עם סוגיה תרבותית זו, תוך התייחסות למתח שבין פרקטיקות מסורתיות לבין גישות טיפוליות מודרניות, ולהשפעתן על הדינמיקה המשפחתית והזוגית.
פרופ' ח'אולה אבו בקר, דוקטור לטיפול משפחתי, היא המטפלת והמדריכה המוסמכת הראשונה בחברה הערבית והראשונה אשר קיבלה תואר פרופסור. חוקרת בכירה בתחום המשפחה, מגדר, טראומה ותרבות, וממשיכה לטפל ולהדריך בקליניקה פרטית בעכו. מרצה בארץ ובעולם. בשנת 2017 זכתה בפרס The American Family Therapy Academy על תרומתה המקצועית.
ד"ר בע"ס. יו"ר. פסיכותרפיסטית בגישה פסיכואנליטית. מנהלת מכון איזונים.
זוגיות ודתיות – פנים רבות להן. המושב יתבונן בזויות שונות של אתגרים אמוניים וקהילתיים, העומדים בפני הזוג הדתי/חרדי, ובדרכים יצירתיות להתמודד איתם.
זוג חסידי צעיר מבקש לבנות קשר זוגי קרוב ומשמעותי, אך השיח הקהילתי סביב מיניות, צניעות וחינוך ילדים מציב מחסומים. מה קורה כשהצורך באינטימיות מתנגש עם ציפיות קהילתיות חזקות?
דרך מקרה קליני מרתק נחשוף את הסייקלים הרגשיים הנסתרים: איך שיח תרבותי קהילתי מעצב דינמיקה זוגית? השילוב בין טיפול ממוקד רגש של סו ג'ונסון לבין הבנת
השיחים התרבותיים בהשראת מייקל וייט מאפשר תנועה מפתיעה – קשר בטוח שגם משמר תחושת שייכות.
בואו לראות כיצד אפשר לטפל כשצריך להכיל שני עולמות בו-זמנית.
רבקה דרשן, פסיכולוגיה חברתית-ארגונית MA. מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ע"י האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, מטפלת מוסמכת ב EFCT, EFFT, EFIT – טיפול ממוקד רגש, זוגי, משפחתי ופרטני. בתהליך הסמכה להדרכה ב EFCT. מוסמכת בEMDR. עובדת גם בגישה הנרטיבית והתערבויות סומטיות.
לא טובלת – לא נוגע. חי בסתר – חי בשקר.
מה קורה כאשר אחד מבני הזוג חוזר בתשובה או יוצא בשאלה אחרי החתונה?
השינוי הזה נוגע בכל רובדי החיים: שבתות, חגים, חינוך הילדים, וגם במרחבים הרגשיים והאינטימיים ביותר.
ההרצאה נוגעת בכאב, בבלבול ובאתגרים הרגשיים הנובעים מהמשבר. נבין יחד את התהליכים שמלווים שינוי כזה.
נשתף סיפורים אמיתיים מחיי זוגות, המתמודדים עם דילמות מורכבות שנוצרו. בהרצאה נחשוף את המודל הייחודי של "התקשרות" והכלים היישומיים, דרכם ניתן ללמוד כיצד לגשר על פערים בין העולמות ולהפוך את הפער שנראה כבלתי אפשרי, לריפוי וצמיחה זוגית.
אביטל ברעם, עו"ס תואר שני מטפלת זוגית ומשפחתית מייסת עמותת התקשרות המסייעת למשפחות במשבר על רקע פער דתי ואמוני. מומחית בעלת ניסיון בהנחיית קבוצות סדנאות הרצאות וליווי פרטני לזוגות ומשפחות המתמודדות שם חזרה בתשובה או יציאה בשאלה. מלווה נשים בתהליכי העצמה והתפתחות אישית בלימודי חשיבה הכרתית.
מטרת ההרצאה היא להציג אסטרטגיית התערבות מורכבת ובלתי שגרתית במצב הנחווה כבלתי פתיר, לאחר ניסיונות טיפוליים קודמים כושלים שהביאו להסלמת המצב.
בהרצאה יוצג מקרה המתאר קרע חמור בין אחים, שהתפתח לקרע משפחתי. נוצרו סיטואציות עם חוויות אלימות שגרמו לדיספונקציה פתולוגית במשפחה מהסוג של "Crazy making". כמו כן, סוגיות הנוגעות לקיטוב החברתי במדינה, החמירו את המצב והביאו לנתק במשפחה, דבר שהקשה על הטיפול.
הסיטואציות הטיפוליות דרשו התערבויות מדויקות ומתוכננות היטב שהתבססו על התפיסה ה"ממוקדת שינוי" והאינטגרטיביות. בעקבות הנתק המשפחתי היה צורך בהתערבויות בשלבים. ההרצאה תדגים את ההתערבויות ושלבי הטיפול אשר סייעו להוציא את המשפחה מהמבוי הסתום -להפסיק את "Crazy making" ו לבסס תקשורת בריאה יותר.
דר' סיגלית עליש: Ph.D אוניברסיטת בר-אילן. מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מרצה ומנחה במכון שינוי. מוסמכת ב"פסיכותרפיה ממוקדת שינוי". מומחית להתפתחות הילד, במסגרת לימודי MA באוניברסיטת בר אילן. בעלת ניסיון של עשרים ושתים שנים בהוראה אקדמית של הפסיכולוגיה והייעוץ המשפחתי והכשרת פרקטיקומים במכללה למנהל בתחומים אלה.
מה קורה כשאהבה נתקעת בין שמים לארץ? ההרצאה תציג מבט אינטגרטיבי על טיפול זוגי המשלב גוף, רגש ואמונה כמקורות משמעות וריפוי. נשען על גישותיהם של Johnson (2004), van der Kolk (2014), Ogden (2015) ו-Pargament (1997), נבחן כיצד הגוף הופך לשער לרגש, והאמונה — למרחב של תיקון וצמיחה, גם כשהיא מתערערת. דרך דוגמאות קליניות נחקור כיצד תנועה בין ממדים אלה מאפשרת לזוגות למצוא מחדש חיבור, וביטחון בתוך הקשר הזוגי.
ד"ר ציפי ריין, דוקטור לפסיכולוגיה, מומחית בפסיכולוגיה שיקומית קלינית, מטפלת זוגית משפחתית ומינית מוסמכת. מרצה במכללת אורות ישראל. כותבת טור קבוע בירחון פנימה לנשים. בעלת מכון ריין לטיפול זוגי ולימודי משפחה – מוכר באגודה לטיפול זוגי ומשפחתי ובאגודה למנחי מיניות בישראל.
מטפלת ומדריכה מוסמכת בטיפול זוגי ומשפחתי, בעלת ניסיון טיפולי של כשלושים שנים בתחום. בוגרת לימודי פסיכותרפיה, הגל החדש. מנהלת את התחנה לטיפול זוגי ומשפחתי בפרדס חנה – כרכור. מטפלת ומדריכה בקליניקה פרטית.
"התמכרות לקנאביס בקרב אחד מבני הזוג מעלה אתגרים טיפוליים ייחודיים, שכן היא אינה נוגעת רק בפרט המשתמש אלא מערערת את שיווי המשקל של המערכת הזוגית כולה. פערים בדפוסי השימוש משפיעים באופן ישיר על תחושת הקרבה, האמון והאינטימיות, ולעיתים מובילים לדינמיקות של האשמה, ביקורת והתרחקות. בהרצאה יוצגו ממצאים מחקריים עדכניים לצד דוגמאות מהשדה הקליני, המדגימים את המורכבות של העבודה הטיפולית. נבחן כיצד המטפל/ת יכול/ה לנווט בין הצרכים והכאב של שני הצדדים, להציב גבולות מבלי לשפוט, ולפתוח בשיח רגשי מעמיק המאפשר בנייה מחודשת של אמון וחוסן זוגי. ההרצאה מיועדת למטפלים זוגיים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואנשי טיפול המעוניינים להעמיק בהבנת דינמיקות זוגיות במצבי התמכרות."
רוני רוקח, עובדת סוציאלית, מטפלת ומדריכה זוגית ומשפחתית. מנהלת המערך הקליני במרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש ica.
הסדנה מציגה מודל אינטגרטיבי לשילוב השפה האמונית בעבודה זוגית ומשפחתית, המזהה את "הנוכחות השלישית" בחדר – החוויה כי הקשר הזוגי והמשפחתי מתקיים גם מול הקדוש ברוך הוא. לצד התבוננות מערכתית נשלב סיפור חסידי כמקור משמעות, חוסן ותנועה נפשית. נלמד כיצד להשתמש בסיפור ככלי טיפולי המאפשר עיבוד רגשי, חיבור ושחרור, תוך שמירה על גבולות מקצועיים ורגישות להבדלי רקע אמוני. נכיר גם את ייחודיות העבודה עם המיגזר הדתי- חרדי.
הסדנה תכלול הרצאה קצרה, מקרה קליני, תרגול חווייתי וצפייה ב"טקס שחרור".
נתבונן בהשפעה האמונה על השפה הטיפולית בחדר, ונתלבט בדילמות אמוניות, מקצועיות ואישיות, המתעוררות מתוך כך אצל המטפל.
ד"ר דוד לסטר, ביבליותרפיסט מוסמך וכתב דוקטורט על תהליכים של קשב עצמי המובילים לקבלת השראה באוניברסיטת בר אילן. מטפל במגזר הציבורי ובקליניקה פרטית ומרצה במכללת אורות, במכללת ירושלים, ובתוכנית "הנרטיב המיסטי" בבר-אילן.
ספרו הראשון – JEWISH MARRIAGE – יצא בהוצאת Mosaica Press. דוד גר בקיבוץ מעלה גלבוע.
נחמה לוזון , מטפלת ומדריכה מוסמכת בטיפול זוגי ומשפחתי. נחמה היא ראש מרכזי הטיפול וההכשרות של אגף "אור הבית" במכון הישראלי למשפחה, המפתחים את הטיפול המשפחתי האמוני, המותאם לקהל הדתי- חרדי ובכלל. מרצה גם במכללת תל חי וב"מרכז בראשית". מטפלת בקליניקה פרטית.
מטפל זוגי ומשפחתי, מטפל מיני ומטפל בהתמכרויות. מנהל (במשותף) את יחידת ההתמכרויות לפורנוגרפיה והתנהגות מינית במרפאת שסק בבית החולים שיבא.
ארבע הרצאות קצרות (30 דקות כל אחת) המציגות מצבים טיפוליים מורכבים מהקליניקה, שנחוו כ"בלתי אפשריים" או כמצבי "אין מוצא".
המרצות ידגימו דילמות והתערבויות שהפכו מצבים כאלה למלאי תנועה ותקווה. אף שכל הרצאה עומדת בפני עצמה, יחד הן יוצרות אפקט סינרגטי המדגים עבודה טיפולית יצירתית, עמוקה ואינטגרטיבית ברוח גישת "הטיפול הממוקד שינוי". המושב מזמין מטפלים לחוות כיצד גם במצבים נואשים ניתן להצית מחדש תקווה, קשר ומשמעות, תוך הדגמת כוחן של חשיבה מערכתית, עבודת צוות מקצועית וכוחו של השינוי במצבים מורכבים.
יש וטיפולים משפחתיים וזוגיים מציבים בפנינו אתגרים ייחודיים. בהרצאה קצרה זו נצלול למצבים טיפוליים מורכבים – אותם רגעים שבהם גם למטפלים המנוסים ביותר נדמה שאין מוצא. מצבים אלו מציבים אתגר ייחודי. מה קורה כשכלים מוכרים כבר לא עובדים, כשהטיפול נכנס למבוי סתום – אך דווקא שם נפתחת הדלת ליצירתיות, לאומץ, ולנוכחות עמוקה ואותנטית?
דרך סיפורים טיפוליים אמיתיים, אשתף כיצד בחירה לנוע אל תוך המורכבות, לחרוג מהפרוטוקול, להעז ולהרחיב את הגבולות האישיים והמקצועיים שלי כמטפלת ולהיות אנושית במלוא מובן המילה, אפשרה לי “למצוא את המוצא” – ולגלות מחדש את כוחו של הקשר הטיפולי כמנוע לצמיחה, ריפוי והרחבת העצמי, של המטופלים – ושלי כמטפלת.
ד"ר נגה נבארו, Ph.D, בפסיכולוגיה קלינית (ארה"ב). ממייסדות, מנכ"ל/בעלים של מכון שינוי (מ-1985). מדריכה בכירה בטיפול משפחתי וזוגי. מפתחת הגישה ה"פסיכותרפיה הממוקדת שינוי". התמחתה שנים אצל מייסדי הטיפול המשפחתי בעולם. ממייסדי "האגודה לפסיכותרפיה ממוקדת" ומדריכה מוסמכת. ייסדה את ה"תכנית הבינלאומית המתקדמת למדריכים בטיפול משפחתי וזוגי" ב"שינוי". הייתה בחבר ההנהלה של הארגון העולמי IFTA. פרסמה ולימדה בארצות רבות.
ההרצאה תציג מקרה קליני של ילד שחווה פיצול עצמי לחמש דמויות מובחנות, שכל אחת מהן ביטאה עולם רגשי, קוגניטיבי והתנהגותי שונה. הפיצול גרם לערעור זהותו של הילד, להתפרצויות עוצמתיות ולקונפליקטים מתמשכים במערכת המשפחתית.
המערך הטיפולי התבסס על שתי אסטרטגיות עיקריות: 1. עיבוד ואיחוד חלקי־ העצמי לכדי זהות יציבה אחת; 2. עבודה מערכתית ־ משפחתית המשלבת גבולות עם גמישות.
בהרצאה יודגמו התערבויות הנשענות על המודל האינטגרטיבי -מערכתי ו"הממוקד שינוי", כשבסיסם עקרונות אקלקטיים. המקרה המוצג מדגים כיצד ניתן לפרוץ מבוי סתום טיפולי באמצעות יצירתיות והבנה קלינית-מערכתית, החזקה מערכתית ושינוי ערוצי תקשורת משפחתיים.
ד"ר טלי נחום-זק"ש: Ph.D , עו"סית קלינית, חברת צוות בכירה במכון שינוי, מדריכה ומטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת, עו"סית קלינית, מומחית קלינית בתחום דפוסי תקשורת במשפחות עם לקויות בתקשורת. מרצה בכנסים בינלאומיים בנושא הטמעת מודל טיפולי ייחודי במשפחות על הרצף.
מוסמכת ב"פסיכותרפיה ממוקדת שינוי",, CBT ,EMDR פסיכו נוירו -תרפיה של המוח הגמיש, תרפיה באומנות.
מטרת ההרצאה היא להציג אסטרטגיית התערבות מורכבת ובלתי שגרתית במצב הנחווה כבלתי פתיר, לאחר ניסיונות טיפוליים קודמים כושלים שהביאו להסלמת המצב.
בהרצאה יוצג מקרה המתאר קרע חמור בין אחים, שהתפתח לקרע משפחתי. נוצרו סיטואציות עם חוויות אלימות שגרמו לדיספונקציה פתולוגית במשפחה מהסוג של "Crazy making". כמו כן, סוגיות הנוגעות לקיטוב החברתי במדינה, החמירו את המצב והביאו לנתק במשפחה, דבר שהקשה על הטיפול.
הסיטואציות הטיפוליות דרשו התערבויות מדויקות ומתוכננות היטב שהתבססו על התפיסה ה"ממוקדת שינוי" והאינטגרטיביות. בעקבות הנתק המשפחתי היה צורך בהתערבויות בשלבים. ההרצאה תדגים את ההתערבויות ושלבי הטיפול אשר סייעו להוציא את המשפחה מהמבוי הסתום -להפסיק את "Crazy making" ו לבסס תקשורת בריאה יותר.
דר' סיגלית עליש: Ph.D אוניברסיטת בר-אילן. מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מרצה ומנחה במכון שינוי. מוסמכת ב"פסיכותרפיה ממוקדת שינוי". מומחית להתפתחות הילד, במסגרת לימודי MA באוניברסיטת בר אילן. בעלת ניסיון של עשרים ושתים שנים בהוראה אקדמית של הפסיכולוגיה והייעוץ המשפחתי והכשרת פרקטיקומים במכללה למנהל בתחומים אלה.
במהלך פגישות טיפוליות נוצרים לעיתים רגעים סימפטומטיים קשים הדורשים מאיתנו לפעול לגייס את האאוריקה הרגעית, שתחבר, תפתיע ותשנה, ותהפוך את מה שעל פניו נראה חסר מוצא וחשוך – למואר ואפשרי.
הרצאה קצרה זו תדגים התערבויות טיפוליות לא שגרתיות ו"ממוקדות שינוי" במשפחה המרגישה ייאוש וחוסר אונים, בה הילד מתנהג באלימות פיזית ומילולית קשה הבאה לידי ביטוי כלפי המשפחה, וגם כלפי המטפלת במפגש הטיפולי עצמו. כמו כן אדגים יצירת שינוי מידי של הסימפטום המאפשר פריצת דרך עבורו ועבור המשפחה באמצעות שימוש בטכניקת ה-UTILIZAZION האריקסוניאנית ויצירת חוויית REFRAMING בפעולה תוך שימוש באלמנט ההפתעה.
קורן ירושלמי, M.A חברת צוות מכון שינוי, מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת, מוסמכת בפסיכותרפיה "ממוקדת שינוי".
משפחות בקונפליקט גירושים גבוה מציבות בפני המטפל מצבי קצה רגשיים ודינמיים, שבהם השפה הפרשנית-תובנתית אינה מספיקה ולעיתים אף מחריפה את המאבק. הסדנה תציע למטפלים מפת דרכים ועמדות טיפוליות חדשות לעבודה בתוך הסערה – עוגנים לנוכחות, ויסות וגבולות. נזהה את ההפעלה שהמטפל חווה כמצפן קליני. נלמד איך עוברים משפת הקונפליקט לשפת דיאלוג ונתרגל כלים קונקרטיים לעבודה אמפתית-פסיכו-חינוכית ב"כאן ועכשיו".
הסדנה תשלב הרצאה, הדגמות והפעלה חווייתית, ותאפשר למטפלים לצאת עם ביטחון, שפה מקצועית עשירה וכלים יישומיים לעבודה עם משפחות בקונפליקט גבוה.
מרסלה פינארט, msw מטפלת ומדריכה מוסמכת בטיפול משפחתי וזוגי. בעלת קליניקה פרטית, מדריכה פרטנית וקבוצתית בתיאום הורי, וטיפול זוגי בתחנות ציבוריות, מלמדת במכון שילובים.
עידית הוניגמן, msw מטפלת ומדריכה מוסמכת בטיפול משפחתי וזוגי. בעלת קליניקה פרטית, מייסדת את תחום התיאום ההורי, מכשירה מתאמים הוריים, מרצה, מלמדת ומדריכה בתחום הגירושים וטיפול זוגי.
המושב יעסוק במרחב שבין זוגיות להורות, ובמצבים מורכבים – מהמעבר לכיתה א', דרך טיפול בילדים עם בעיות התנהגות ועד עבודה עם זוגות הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. יוצגו דרכי התמודדות מעשיות ותובנות טיפוליות מעמיקות.
המעבר לכיתה א' מהווה שלב התפתחותי משמעותי בחיי הילד והמשפחה, הדורש הסתגלות רגשית, חברתית ולימודית. המחקר הנוכחי בחן את תרומת מאפייני יחסי הורה-ילד ליכולות הוויסות הרגשי של הילד, בהסתמך על מודל ה"סערה ביחסים" (Solomon & Knobloch, 2004), המציע כי בתקופות מעבר גוברות תחושות אי-ודאות ותלות הדדית במערכות יחסים במשפחה. ממצאי המחקר, שבו השתתפו כ-200 הורים לילדים בכיתה א', הראו קשרים בין רמות גבוהות של אי-ודאות בקשר ותפיסת הילד כמפריע ותלותי לבין יכולות ויסות נמוכות של הילד ולחוסר-יציבות רגשי, ולהפך. הממצאים מדגישים את תפקיד הקשר ההורי כמקור לחץ או תמיכה בתקופת מעבר, ומהווים נדבך חשוב לעבודה טיפולית-מערכתית עם משפחות במעברי חיים.
ד”ר רועי אסטליין, מרצה בכיר בסגל בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, ראש תכנית ההסמכה לטיפול זוגי ומשפחתי באוניברסיטה ומנהל המעבדה לחקר ההורות, הזוגיות והמשפחה. מטפל, וחוקר היבטים קליניים, התפתחותיים ובין-אישיים במערכת המשפחתית, במיוחד בתקופות מעבר, דחק ואי-ודאות. מחקריו מתפרסמים בכתבי-עת מובילים ובספרים בתחומי חקר המשפחה, הטיפול והיחסים הבין-אישיים.
שירלי אגמי – תרג׳מן, עו״ס קלינית (MSW) ומטפלת קוגניטיבית התנהגותית, דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. מחקריה עוסקים ביחסי הורה – ילד, ויסות רגשי ותהליכי הסתגלות במעבר לכיתה א׳. משלבת בין עבודה קלינית עם הורים וילדים לבין הוראה והדרכה מקצועית.
ההרצאה תציג מודל אינטגרטיבי חדשני להבנת שינוי טרנספורמטיבי בהורות בקרב הורים לילדים עם בעיות התנהגות.המודל, המבוסס על תיאוריית U של Otto Scharmer בשילוב תיאוריות ההתקשרות, המנטליזציה והפוליווגאלית, מתאר מסע התפתחותי בארבעה שלבים – הישרדות, כאב, תקווה והגשמה – המונע על ידי ארבע יכולות מפתח: ויסות, פגיעות, שיתוף פעולה ותנודתיות. באמצעות דוגמה קלינית מפורטת, תוצג הדרך שבה שינוי בתודעה ההורית – מדפוסי שליטה תגובתיים לנוכחות קשובה ומווסתת – מאפשר יחסים מחוברים יותר ותוצאות חיוביות ומשמעותיות בילדים עם קשיים התנהגותיים.
ד"ר ליאור סומך, פסיכולוג חינוכי מומחה ומדריך, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך ומדריך מוסמך ב-CBT חבר סגל בפקולטה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית אחוה, בתכנית לפסיכולוגיה חינוכית, ומנהל השירות הפסיכולוגי החינוכי בביתר עילית. עוסק בפיתוח ובמחקר של תכניות התערבות עם הורים וצוותי חינוך לילדים עם בעיות התנהגות, בגישה אינטגרטיבית.
מה קורה כשהורים לילדים עם צרכים מיוחדים מגיעים לטיפול זוגי- אך מתברר שהזוגיות איננה לב המצוקה? בפרויקט שנערך בתחנה לטיפול משפחתי בגבעתיים, שהציע טיפולים זוגיים להורים לילדים עם צרכים מיוחדים, למדנו כי הזוגות מתמודדים עם עומסים רגשיים וקונקרטיים משמעותיים במערכת המשפחתית. לאור זאת, ההתערבויות הטיפוליות התמקדו בביסוס צוות הורי יציב ובהפחתת מתחים במשפחה- מיקוד שהוביל בהמשך גם לחיזוק הקשר הזוגי. בשל מאפייניהם הייחודיים של טיפולים אלה, אנו מציעים להבינם באמצעות ההמשגה ״טיפול משפחתי במסגרת זוגית״. בהרצאה נשתף תובנות מהשטח, התערבויות אפקטיביות ותיאור מקרה המדגים מעבר גמיש בין הסטינג הזוגי למשפחתי.
ליאת בוקאי, מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת. בעבר עבדה כעו"ס לסדרי -דין. עבדה באוני' בר-אילן כמדריכה, מקשרת וכמרכזת של תוכניות שונות להכשרה מעשית. כיום מנהלת את התחנה לטיפול זוגי ומשפחתי בגבעתיים, מדריכה מטעם משרד הרווחה בשח"ם וכן מטפלת בקליניקה פרטית.
ליאור בר, דוקטורנט לעבודה סוציאלית, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך. בעבר עבד במרכז לטיפול באלימות במשפחה ובמספר שירותים לטיפול זוגי ומשפחתי והדריך סטודנטים באוניברסיטת בר-אילן. כיום עובד כמטפל בתחנה לטיפול זוגי ומשפחתי בגבעתיים, כקצין בריאות הנפש בחיל המודיעין בצבא וכמטפל בקליניקה פרטית.
MSW, מטפלת ומדריכה מוסמכת בטיפול זוגי ומשפחתי. .
חדשנות, יצירתיות ומשחקיות בחיזוק הקשר המשפחתי כשנדמה שאין מוצא.
ההרצאה תעסוק בעבודה טיפולית עם משפחות עם ריבוי מצוקות, בתחנה בעכו, המתמודדות עם עוני, אבטלה, טראומות עבר, ניכור חברתי וחוסר אמון במערכות ועוד. נציג את האתגרים ביצירת ברית טיפולית בתנאים של ריבוי צרכים וחסמים רגשיים. לצד אלו גם יהיו פערים במוטיבציה לשינוי של המופנים לעומת המפנים.
נבחן את הקושי לשלבם במודלים טיפוליים שונים ונציע גישה גמישה ויצירתית המשלבת אלמנטים ממודלים שונים ליצירת "חליפה טיפולית" מותאמת אישית לכל משפחה. ההרצאה תעלה שאלות על הכשרת מטפלים לעבודה עם משפחות קצה, ותציע כיוונים לפיתוח מודלים רגישי הקשר במערך הציבורי.
מאיה אמיתי כץ, מאיה אמיתי כץ, M.S.W., מטפלת ומדריכה מוסמכת בטיפול זוגי ומשפחתי, מנהלת את התחנה לטיפול זוגי ומשפחתי בעכו. מטפלת מוסמכת שיטת P.E. לטיפול בפוסט טראומה.
ההרצאה תעסוק בסיפורי מקרה של טיפולים זוגיים ומשפחתיים בהם טכניקות התערבות מהטיפול באומנויות ובמוזיקה ומשחק בפרט, אפשרו את קידום הטיפול והובלה אל שביל הלא-נודע הזוגי והמשפחתי, מהר יותר ותוך כדי חוויה אחרת, משמעותית.
נפגוש בהרצאה טכניקות ואמצעים שכל מטפל יכול לשלב בעבודות המקצועית, תוך הבנת הרציונל ואפשרות ההתאמה למקרה היחודי שמולו ולסייע בטיפול במקרים שנראה שאין מוצא.
הדס שמואל, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת באמצעות אומנויות-מוזיקה MA, מומחית חינוך מיוחד B.ed. בעלת קליניקה פרטית ביקנעם.
עו"ס מטפלת ומדריכה בטיפול זוגי, מנהלת תחנה לשעבר, מומחית בטראומה, וריבוי אובדנים.
במושב הנפרד והמאוחד, ניגע בהעדר ובמציאת מיניות משחקית. אופני מציאת האין ודרכי מילוי היש. כל אחת בסגנונה ושלושתנו יחד, נציג מודל עבודה ייחודי. מודל אשר מאגד טראומות התקשרותיות, מצביות והליכה משותפת לעבר מיניות מרפאה. מושג האין ההתקשרותי פוגש את ההתרוקנות נוכח טראומה והיבט הזוגיות מקבל משקל משמעותי בתהליך הריפוי.
בהרצאה זו נציע לראות את הסימפטום הזוגי/מיני כתחבולת הישרדות פרדוקסלית: כזה המאפשר הסתרה של טראומה בלתי מעובדת, אך גם כעדות שמספר אודותיה. נתבונן על הסימפטום כממלא את הריק שהותירה הטראומה אך נושא עדות למה שלא ניתן היה לומר. נעמיק בדימוי של חורים שחורים: תנועה מלאת אינרציה שמובילה אל חלל של העדר, קיפאון ופיצול.
נראה כיצד תהליכי EMDR וטיפול מבוסס־גוף מחזירים למערכת הנפשית רשמים מפוצלים ומעבדים אותם לחומרי נפש שניתנים לחשיבה, רגש וחלימה. נדגים דפוסים טיפוליים אופייניים – כפייתיות מינית, התקפות קנאה, פיתוי בזוגיות – ונראה כיצד קשר טיפולי הופך סימפטום ממחסה של ריקנות לנרטיב חי שמאפשר חיות, אינטימיות ומשחקיות מרפאה. זאת. מתוך חיבור, קרקע, יציבות, והכוונה לשינוי מתמשך בחיים ובקשר היומיומי.
ד"ר קרן מלחי מינץ, מטפלת ומדריכה זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת מינית מוסמכת, פסיכותרפיה-פסיכואנליטית,
Somatic Experiencing Practitioner ו- EMDR Trainer
מנהלת המרפאה לטיפול זוגי משפחתי ממוקד טראומה ומנהלת שותפה, ״דעת לב״ המרפאה לטיפול מיני, בית חולים לב השרון. מורה בכירה, ביה״ס לעו״ס, אוניברסיטת אריאל.
ההרצאה תתייחס לסדקים במרחב המעטפת הפיזית והרגשית בשלבי החיים המוקדמים. מעטפת הבית הקונקרטי, הרגשי והגופני (החושי) , הבנת שחזור הפגיעות ביחסים בוגרים בבגרות כולל התפתחות של סימפטומים מיניים וריפויים דרך יצירת מרחב של בית חדש שבו אפשר להתחיל לנוע. אדגים כיצד ניתן בתהליך טיפולי לפרום את פקעת הברית הזוגית מינית וליצור תנועה חדשה מתוך בנייה של בית גופני ורגשי אישי וזוגי ובמרחב הטיפולי. אשען על הבסיס התאורטי של ויניקוט, בנג'מין, ביק, אנזייה, ירום ומטרי להבנת מושג המעטפת העורית המיטיבה והסדוקה, השלכותיה הפוצעות של מעטפת מחוררת ואפשרות של איחוי הסדקים דרך קשר מרפא . (בהרצאה ישולבו דוגמאות מתאורי מקרה).
ליאורה דרוקר, MSW, מדריכה ומטפלת זוגית ומינית מוסמכת, פסיכותראפיה ממוקדת. עובדת בשילוב EMDR, וטכניקות המשלבות עבודה עם חיבור לגוף.
מנהלת מקצועית של המרפאה לטיפול מיני 'דעת לב' בביח לב השרון. מרצה בתכניות הכשרה לטיפול מיני בבר אילן ותל השומר.
בהרצאתי אתייחס למושגים תלכידי זיכרון והטבעות אהבה (Body love print). תלכידים והטבעות אלו נוצרו בגוף בינקות, נשכחו והוזנחו.
המושגים יודגמו כקמים לתחייה ומעובדים בטיפול הזוגי-מיני. התהליך הטיפולי יומחש דרך מושגו של אוגדן; "על השבת חיים שלא נחיו". ודרך מושג ההזדהות ההשלכתית הזוגית. כמו כן, אציג מושג חדש שנוצר בעבודתי הקלינית: "הטבעה מרוקנת-הטבעה". עבודה מתבססת הטבעות בטיפול זוגי -מיני, מאפשרת החייאה מחדש של מיניות מרפאה, של תשוקה מינית, גם בקרב זוגות שנמנעו ממנה תקופות ארוכות.
את הרצאתי ילווה תיאור מקרה אשר יומחש על ידי קליפ.
מיכל ניר, MSW מטפלת ומדריכה מוסמכת לטיפול מיני, זוגי ומשפחתי. פסיכותרפיה-פסיכואנליטית וגופנית.
מרכזת התוכנית לטיפול מיני, אוניברסיטת בר אילן.
מחברת הספר: "מיניות בלב פתוח".
המושב מזמין התבוננות מעמיקה ברגעים שבהם אין מילים ויש קשיים בתקשורת. דרך שלוש הרצאות נלמד לזהות מה עומד מאחורי השתיקות, איך לבנות שפה רגשית משותפת, ואיך גם במרחב דיגיטלי אפשר למצוא מחדש את הדרך זה אל זו. נראה כיצד השיבוש בתקשורת נכנס לטיפול ומה ניתן לעשות.
הרצאה אעסוק בטיפול זוגי העוסק בשאלות משמעות של בני הזוג, ביחד ולחוד. אראה כיצד יצירת משמעות מצמצמת קונפליקט ויוצרת חוויה זוגית מיטיבה.
קרן כהן, M.A. , דוקטורנטית בינתחומית באוניברסיטת בר־אילן. חוקרת את הממשק בין סמיוטיקה (semiotics), שפה ויחסים זוגיים. במרכז תמר מובילה פיתוח תוכניות שפה לילדי גנים בסביבות סוציו־אקונומיות נמוכות. כיום אינה בעבודה קלינית; לשעבר מטפלת זוגית–משפחתית בקליניקה פרטית ופסיכולוגית חינוכית מומחית בשירותים פסיכולוגיים.
כמה פעמים חשתם תקועים בתוך טיפול זוגי – כשהכול נאמר, אבל שום דבר אמיתי לא קורה?
ברוב המקרים, התקיעות הזו נובעת מכך שאחד מבני הזוג, או שניהם, מתקשים לזהות ולבטא את רגשותיהם – תופעה המכונה אלקסיתימיה. כשקשה לדבר רגש, נבנה קיר בלתי נראה של ניכור וריחוק, והשיח מאבד את החיות והחיבור. בהרצאה נצלול אל הדינמיקה הזו דרך דוגמאות מהקליניקה, נבין מה קורה במוח כשאין גישה לרגש, ואיך אפשר, באמצעות כלים טיפוליים פשוטים ויעילים, לעורר מחדש קרבה רגשית בזוגיות.
ילנה גלוזמן מתמחה באלקסיתימיה ובפיתוח קרבה רגשית. ראש תכנית לטיפול זוגי ומשפחתי במכון י.נ.ר, מטפלת ומדריכה מוסמכת בטיפול זוגי ומשפחתי וטיפול EMDR. מחברת הספרים: "הקסם שבסימבולדרמה", "זוגיות מאושרת. המדריך המלא ליצירת קרבה רגשית ואינטימית", "משפחה אוהבת. המדריך ליצירת קרבה רגשית" בהם מתארת את השיטה שאותה ייסדה EED (Emotional Education).
האתגר של טיפול זוגי במרחב המקוון מעורר הרבה שאלות. האם יכולה להיווצר אינטימיות רגשית
הן בין המטפל לבני הזוג והן בין בני הזוג על המסך? האם הברית הטיפולית בין המטפל לזוג נפגעת? האם ניתן לזהות רמזים בלתי מילוליים דרך מצלמה? ומה קורה לגבולות, לפרטיות ולתחושת הבטחון במרחב הדיגיטלי? בהרצאה ננסה לבדוק את היתרונות והחסרונות של הטיפול המקוון. באמצעות הצגת מקרה של טיפול זוגי בשיטת גוטמן, נבחן כיצד אלמנטים ייחודיים לשיטה – כגון שאלונים מקוונים, ניתוח דפוסי קונפליקט בוידאו וכלים מובְנים להערכה ושיפור הקשר הזוגי יכולים דווקא להעמיק את ההבנה, את הקשר ואת היכולת לריפוי זוגי גם מבעד למסך.
ד״ר שושנה הלמן, פסיכולוגית ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, בעלת דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה בארה״ב. בעבר עבדה בשרות הפסיכולוגי יעוצי במשרד החינוך וכעת בקליניקה פרטית. חברת סגל לשעבר באוניברסיטת ויסקונסין בארה״ב ובארץ.
בעשור האחרון מטפלת מוסמכת בשיטת גוטמן, מדריכה והטריינרית הראשונה בארץ למטפלים זוגיים בשיטה מטעם מכון גוטמן.
מטפלת ומדריכה זוגית ומשפחתית מוסמכת. מכשירה ומלווה צוותים, מלמדת במרכז "בראשית" ובמרכז לפסיכותרפיה אנתרופוסופית.
במושב זה אנו מבקשות לפרוץ את מחסום הקושי לדבר על זיקנה ולהציב במרכז את הסובייקטיביות העשירה והמתפתחת של בני הגיל השלישי. ניגע באתגרים ששלב חיים זה מזמן – אינטימיות, הקשר עם בני משפחה מטפלים והתמודדות עם אובדן שהתעצם בתקופת המלחמה.
רובנו מתקשים לדמיין את ההורים שלנו מקיימים יחסי מין – כשאלה ג'יין פונדה ורוברט רדפורד "באיש ואישה בלילה" (נטפליקס) זה יורד יותר בקלות בגרון. אבל ההורים שלנו ואנחנו רוצים להמשיך לחיות ומיניות במובנה הרחב של המילה מבטאת את הרצון הזה ואת החיבור לאנרגיית חיים, לעצמי לגופי ולאחר. המיניות היא מנוע לחידוש חיוניות, מקור לכוח, חיבור והחלמה.
בהרצאה יוצגו שלושה מקרים ממרכז העדנה: גבר בודד בן 90, זוג בפרק ב המתמודד עם מחלה כרונית, ומטופל בתהליך גירושין בן 70 בשיקום מיני עם סרוגייט.
ד"ר רונית אלוני טיפול ושיקום מיני וזוגי וטיפולי סרוגייט, שותפה במרכז העדנה – אינטימיות ומיניות בגיל השלישי, מרכזת הקורס לטיפול ושיקום מיני במרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה, אוניברסיטת ת"א.
מאז פרוץ המלחמה, סבים וסבתות שכולים מתמודדים עם אובדן כפול – מות נכדם/תם וכאב ילדיהם. אוכלוסייה זו, שנותרת לעיתים שקופה, משפיעה על חוסנה הרגשי של המשפחה כולה. עמותת מרכז אלה יזמה קבוצת תמיכה ברעננה בהנחיית ד"ר תמי גיטליץ ואריק חורש, שכללה 10 מפגשים קבוצתיים בהם שולבו שיחות פתוחות וכלים לחיזוק חוסן רגשי, משפחתי ואינטימי. המשתתפים דיווחו על תחושת שייכות, תמיכה הדדית ועיבוד רגשי המשלב גאווה וכאב. האינטימיות והמגע עלו כמרכיב משמעותי בתהליך ההתאוששות. המודל מוכיח יעילות ומומלץ להרחבה לקהילות נוספות כחלק ממערך התמיכה במשפחות שכולות.
ד"ר תמר (תמי) גיטליץ — עובדת סוציאלית, חוקרת ומרצה באוניברסיטת תל אביב בתחומי טראומה וזקנה. מנהלת קליניקה לטיפול באינטימיות ומיניות בגיל השלישי במרכז העדנה, מומחית בעבודה טיפולית, מחקרית וניהולית עם אוכלוסייה ותיקה בשגרה ובחירום.
המציאות הכפולה של התמודדות אישית לצד משבר לאומי, מעלה סוגיות ייחודיות וקונפליקטים בקרב בני משפחה מטפלים ואזרחים וותיקים. לצד המשבר לאומי, הם מתמודדים עם עולמם הפנימי ועם הנטל הטיפולי המועצם.
בני משפחה מטפלים עלולים לחוש שקשייהם האישיים "מתגמדים" מול הסבל הציבורי, מה שמייצר קונפליקט פנימי ומוביל לריסון בדיבור ולהימנעות משיתוף במצוקותיהם
האישיות הקשורות לתפקידם המורכב. הצמצום ניכר בחייהם, בתפיסת תפקידם ובתפיסתם העצמית.
המטפלים והמטופלים מצויים במשבר המשפיע על משאבי החוסן ועל הקשר הטיפולי וכתוצאה משתלבים בו מאפיינים בלתי פורמליים.
עדי רפאל, MFT, עובדת סוציאלית מומחית בזיקנה ודמנציה, מלווה משפחות בהתמודדות עם אתגרי הגיל השלישי. מוסמכת בשיטת CARES ובטיפול בגישה חיובית באנשים החיים עם דמנציה. בוגרת מכון שינוי לטיפול משפחתי.
פסיכולוגית קלינית, חלוצת ה- EFT בארץ וממייסדיו, מוסמכת כמדריכה ב- ICEEFT ובאגודה לטיפול זוגי ומשפחתי בה היא גם חלק מהועדה האקדמית. מרצה ומרכזת תחום עבודה עם רגש במכון מפרשים האקדמית יפו. סקרנית בתחום הקשרים.
המושב עוסק במפגש הרגיש שבין גירושין בעצימות גבוהה, ניכור הורי וההתערבויות הטיפוליות המוצעות להורים ולילדים בתוך מצבי קונפליקט. בחלק הראשון יוצג מודל קבוצתי המאפשר לילדים ולהוריהם לבטא רגשות ושאלות שלא נמצא להם מקום, באמצעות אמצעים חווייתיים ואמנותיים המעניקים לילד קול ונראות. בחלק השני נבחן את האתגר המקצועי של עבודה טיפולית תחת צווי בית־משפט ובתנאים של התקפה, תוך שמירה על גבולות טיפוליים ועל נוכחות רגישה ויציבה. החלק השלישי יעסוק בניכור הורי, בדגש על מקרים בהם קולו של הילד הולך לאיבוד בין הנרטיבים המתנגשים של ההורים, ועל הדרכים להשיב את קולו למרכז השיח הטיפולי. יחד, שלושת החלקים מציעים הבנה רחבה של המורכבות המשפחתית ושל האפשרות לייצר מרחב שבו קול הילד נשמע, נוכח ומוביל תנועה מחודשת של קשר.
גירושין מהווים אירוע בעל פוטנציאל טראומטי המטלטל את מערכת ההתקשרות בין הורה -ילד ומציף חוויות לא מדוברות של אובדן, אשמה ובלבול בקרב ילדים. לילדים יש צורך לספר, להבין ולעבד את הטראומה, בעוד ההורים, במקרים רבים, מצויים במצב סוער ופגיע ומתקשים לתת לכך מקום. מענה לצרכים עשוי למנוע\להפחית השפעות שליליות על מצבם הרגשי, החברתי, והבריאותי של הילדים וכל בני המשפחה.
בהרצאה נציג עבודה קבוצתית עם ילדים והוריהם בתהליכי גירושין, שפותחה בתחנה לטיפול זוגי ומשפחתי בנתניה. נבחן את האתגרים העומדים בפני מטפלים ומנחי קבוצות ונציע מודל קבוצתי המאפשר לדבר את הלא מדובר, עיבוד רגשי, וחיזוק הביטחון והקשר, דרך אמצעים אומנותיים וחווייתיים.
לילך צבי, M.S.W, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית ופוטותרפיסטית. מנחת קבוצות לאוכלוסיות מגוונות מודעות טראומה ומשברי חיים. בעלת קליניקה פרטית בהדר עם.
עמית ברקן, M.S.W, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מנחת קבוצות במגוון של אוכלוסיות, בעלת טור בנושא יחסים ב YNET ו- MAKO, בעלת קליניקה פרטית בצורן.
'מה לעזעזל אני עושה עם המשפחה הזו? למי להאמין?, די, נמאס לי מכל המריבות בחדר'- כל מי שעוסק בטיפול במשפחות בגרושין בקונפליקט גבוה חש לעיתים חוסר אונים, אבדן דרך, חרדה ובלבול רב. אחד המאפיינים הבולטים בהתמודדות של המטפל היא תחושת מותקפות על חושיו, הבנותיו והמקצועיות שלו. בטיפול בקונפליקט גבוה תחת צו בימ"ש האינטרסים השונים של בימ"ש, ההורים ומייצגיהם, חודרים אל תוך הטיפול ומציבים אתגר למטפל וביכולת עמידותו במניפולציות, סודות, שקרים ועיוותים. ההרצאה תעסוק בתאור של תחום יחודי שאינו נלמד בבתי הספר ובהכשרות המסרותיות ובמתן כלי עבודה בסיסיים האמורים להגן על המטפל ועל הטיפול המשפחתי במציאות כה מתקיפה.
ד"ר ענבל קיבנסון בר-און, ראשת התכנית לתואר שני בחוג לטיפול, יעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה, עו"סית קלינית, מוסמכת בפסיכותרפיית הורה-ילד, טיפול בטראומה והתקשרות בגיל הרך, פסיכותרפיית CBT, DBT, תאום הורי, טיפול בחידוש קשר על רקע של ניכור הורי, משמשת מומחית בימ"ש בתהליכי התערבות במשפחות בסכסוך גרושין בעצימות גבוהה.
האם הדלת נטרקה? האם הקשר אבוד? מה עושים כשהילד שלי, עצמי ובשרי לא רוצה לפגוש אותי? מתעלם ממני? מתנהג כאילו אני לא קיים? ניכור הורי אינו רק סכסוך גירושין הוא צורה של אלימות משפחתית מתוחכמת. עם זינוק של פי 20 בדיווחים בישראל על ארועי ניכור הורי, בעיקר בגירושין סוערים, חוויית הניכור מובילה לבדידות הורית קשה. ההרצאה מציגה ממצאים ממחקר מקיף הממוקד בחקר, אפיון, זיהוי והבנה מעמיקה של התופעה תוך בחינה של ארבעה עולמות תוכן שמייצגים אבות שמתמודדים עם ניכור הורי. על בסיס עולמות תוכן אלה, נציע שיטות וטכניקות טיפוליות ייעודיות שמטרתן להחזיר את ההורים והילדים לתקשורת בונה.
ד"ר רונית חיימוב אילי, קרימינולוגית קלינית, מטפלת זוגית ומשפחתית בהסמכה, פסיכותרפיסטית CBT. בעבר כיהנה כראש המגמה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק במכללה האקדמית בית ברל, מרצה וחוקרת. ממחברי הספר 'בצל ההתמכרות: פגיעות ותקווה בקרב מתבגרים שגדלו בצל הורה מכור".
מרצה, פסיכותרפיסטית אנאליטית, משפחתית וזוגית ומדריכה מוסמכת.
הסדנה מציעה היכרות והתנסות חווייתית עם המודל האינטגרטיבי לוויסות רגשי-גופני ('ללמוד לכעוס נכון') , המשלב עבודה ממוקדת סביב יחסים, שפה וכלים גופניים .
דרך עבודה עם שני מעגלי ויסות – מעגל הזעם והשליטה (אדרנלין) ומעגל האמון והקרבה (אוקסיטוצין) – נלמד לזהות רגעי סף של התפרצות זעם ולהפכם לשערים לאינטימיות ולדיאלוג.
המשתתפות יתנסו בתרגולי 'אוריינטציה גופנית', עבודה עם שמונת הרגשות הטבעיים, וכלים לטיפול בהתפרצויות זעם והתקפי חרדה במערכות יחסים זוגיות ומשפחתיות.
תמיר אשמן, עובד סוציאלי (msw), מרצה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב מייסד של בית הספר ליחסים – 'ללמוד לכעוס נכון'. ומנכ״ל שותף של עמותת שבת אחים. מומחה לטיפול רגיש מגדר בגברים ולטיפול באלימות במרחב הזוגי והמשפחתי.
מאיה בן יעקוב, מפתחת את שיטת 'אוריינטציה גופנית', מלווה תהליכי וויסות התנהגותי בזוגיות ובמשפחה, דרך תהליכים גופניים.
מייסדת-שותפה של אשמן בית הספר ליחסים – 'ללמוד לכעוס נכון'.
בעולם המטלטל מאז השביעי באוקטובר, אנו המטפלים נדרשים למיכל רחב לשאת את עצמנו ואת מטופלינו.
בסדנה חווייתית ומעמיקה נצא למסע גילוי אל חלקי ה"אני" החיים בתוכנו, נלמד לזהות את קולם של אותם חלקים שאנו מצמצמים, ונאפשר להם ביטוי וצמיחה.
באמצעות דיאלוגים וכלים מעולם האימאגו, המשתתפים יוזמנו לבנות מיכל פנימי רחב יותר, המאזן את מטוטלת החיים בין שמחה לכאב, ומאפשר תנועה של התחדשות וצמיחה במרחב הפנימי והטיפולי.
כפי שאמר קרל יונג: ״חזונך יתבהר לך כאשר תתבונן אל תוך לבבך״, ומתוך ההתבוננות הזו נקבל כלים לעבודה עם מטופלינו.
ליאורה גרינהאוס, MSW, מטפלת ומדריכה בכירה בטיפול זוגי ומשפחתי, מטפלת אימאגו ומכשירה מטפלי אימאגו מטעם ארגון האימאגו הבינלאומי. חברת פקולטה של ארגון זה. יו"ר שותפה בדימוס של עמותת אימאגו ישראל, מעבירה סדנאות זוגיות ומרצה ברחבי הארץ על זוגיות. מחברת הספר מסע זוגי מרומנטיקה לאינטימיות והספר המשותף: לגדול להיות אני.
אורלי ורמן, דוקטורנטית ופרופ׳ קליני באוניברסיטת Daybreak. מטפלת ומדריכה משפחתית, מינית וזוגית בכירה. מטפלת ומכשירת מטפלי ומנחי אימאגו מטעם ארגון האימאגו הבינלאומי. יו״ר שותפה בדימוס של עמותת אימאגו ישראל. מטפלת SE מוסמכת. מרצה במכללה למנהל, י.נ.ר, ובתוכניות שונות ברחבי הארץ והעולם. מחברת שותפה של הספר: לגדול להיות אני.
איך קיפודים עושים אהבה?
איך מייצרים קרבה כשהטראומה אוחזת במושכות ומטלטלת את הקשר?
במערכות יחסים הנושאות פצעי טראומה, פעמים רבות המפגש הבין-אישי הוא מפגש בין "קוצים" – מנגנוני הגנה שמגנים על הלב הפגיע.
תגובות הישרדות לא מודעות נובעות מהאופן שבו הטראומה נרשמה במערכת העצבים ובגוף, וממשיכה "לאחוז במושכות" ולנהל את הדינמיקה הזוגית והמשפחתית גם שנים לאחר האירוע המקורי.
הסדנה תציג דרכים יצירתיות לעבודה טיפולית, ותשלב תרגילים חווייתיים, שימוש בקלפים טיפוליים (famely) וכלים מעולם הגופנפש, במטרה להפוך את הקשר משדה מוקשים מלא בטריגרים למרחב מרפא וממשאב.
לאפשר מעבר מתגובות הגנה לקרבה ולחזק נוכחות בטוחה ותחושת שייכות בתוך קשר.
הדר שולשטיין אלרום, יוצרת קלפי famely, עו"ס, מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, פסיכותרפיסטית גופנפש, מנחת קבוצות.
מטפלת ביחידים, זוגות, משפחות וקבוצות המתמודדים עם טראומה ופוסט טראומה, כשבכללן פגיעות מיניות, אובדן ושכול, הלם קרב, משברי חיים ועוד.
מלמדת בבית הספר לפסיכותרפיה גופנפש "שילוב", מנחה קבוצות וסדנאות המשלבות קלפים טיפוליים, גופנפש ואמצעים יצירתיים נוספים.
https://famely.co.il/
בשנתיים האחרונות כולנו חווים טראומה קולקטיבית וניפוץ של המרקם החברתי הבסיסי. יש לכך השלכות פסיכולוגיות עמוקות בתודעה ובזיכרון הקולקטיבי.
הסדנא תאפשר מרחב למטפלים לפגוש את הערבוב בין החוויה הקולקטיבית והחוויה האישית בחדר הטיפול, תוך יצירת חיבורים, אינטגרציה ודרכי התמודדות, על ידי העזרות בסביבה קולגיאלית תומכת ובכלים ומודלים דינמיים-מערכתיים. בסדנא נעסוק בנושאים הבאים:
אופי הסדנא יהיה תיאורטי וחוויתי, תוך שימוש בגישה דינמית-מערכתית עם חיבור למודלים עכשוויים לטיפול בטראומה.
הילה ריטר ויינדנפלד, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומטפלת ומדריכה משפחתית וזוגית מוסמכת, מנהלת שותפה במרכז שורשים. הילה מטפלת ומדריכה בקליניקה פרטית ובמרכז שורשים. כמו כן, מרצה בבית הספר לטיפול משפחתי וזוגי במרכז שורשים, וכן בחוג לפסיכולוגיה בתואר השני הקליני באוניברסיטת חיפה, ובמדרשה ללימודים מתקדמים בפסיכולוגיה חינוכית.
ודר' ענבל גרל-אזולאי, נוירופסיכולוגית חינוכית מומחית-מדריכה, Ph.D בפסיכולוגיה התפתחותית וחינוך, אוניברסיטת טורונטו, קנדה, מטפלת ומדריכה משפחתית וזוגית מוסמכת ומנהלת שותפה במרכז שורשים. ענבל מרצה בבית הספר לטיפול משפחתי וזוגי במרכז שורשים. כמו כן, ענבל מנהלת שרות פסיכולוגי חינוכי במועצה אזורית משגב. בעבר ענבל עבדה במקומות נוספים, כגון: מכון לנפגעי ראש, מכללת גליל מערבי.
בתקופה בה המציאות המלחמתית מייצרת קיפאון והצטמצמות "בגוף התנועה" מציעה מרחב נשימה אחר: מרחב בו הגוף מוזמן לשוב ולהיות בתנועה. למשך ארבע שעות, הסדנה מהווה מעבדה גופנית-נפשית למטפלים.ות זוגיים.ות ומשפחתיים.ות ומאפשרת לחקור דינמיקות משפחתיות וזוגיות דרך החוויה הגופנית עצמה. באמצעות כלים מעולם המחול והכוריאוגרפיה: תנועה אותנטית, גאגא, BMC, ריברסינג, יוגה תרפיה ואימפרוביזציה נחקור בסדנה נושאים של אינטימיות וגבולות, קרבה ומרחק, טריאנגולציות, אמפתיה, עבודת עיניים, נוירוני מראה ורזוננס גופני. המטפלים.ות יחוו תנועה מקיפאון לזרימה, מכיווץ להתרחבות, ויטפחו רגישות גדולה יותר לשימוש בגוף כמצע טיפולי וליצירת חיבור בחדר הטיפולים. בנוסף יתקיים מעגל שיתוף שיאפשר עיבוד אישי וקבוצתי של החוויה.
שולי כתב, עו"ס (M.S.W) – מטפל פרטני, זוגי ומשפחתי בתהליך הסמכה ומטפל מודע גוף. בעל ניסיון עשיר בעבודה עם גברים מהקהילה הגאה, מתמודדי נפש ונפגעי טראומה, מנחה קבוצות להפחתת סטיגמה עצמית וסדנאות תנועה- 'בגוף התנועה'. פועל מתוך אמונה כי ריפו מתרחש כשאדם יכול לשוב הביתה אל עצמו.
הסדנה מציגה מודל התערבות חדשני ומוכח-מחקר לטיפול זוגי כאשר אחד מבני הזוג או שניהם מתמודדים עם מצוקה פוסט-טראומטית. המודל, המיושם בהצלחה במיזם "אדוות להחלמה" באוניברסיטת בר-אילן, מהווה נקודת מפגש ייחודית בין טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מיודע טראומה (CPT), חשיבה מערכתית ומיומנויות התערבות זוגיות.
במהלך הסדנה נמפה את השפעות הטראומה על הזוגיות, נציג פורמולציה של מקרה ותיאורים קליניים, ונתמקד באתגרים הייחודיים לעבודה טיפולית במציאות של מלחמה מתמשכת. המשתתפים ילמדו את עקרונות המודל האינטגרטיבי ויתנסו בכלים מעשיים לקידום הרווחה, החוסן ויכולות ההתקשרות במערכת הזוגית.
דר' שקמה ניצן-בירן, עובדת סוציאלית קלינית מומחית ומגשרת. מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן וראשת היחידה להכשרה מקצועית. חברה בעמותה ישראלית להנחיה וטיפול קבוצתי ובחברה הישראלית לחקר הטראומה. מדריכה, מטפלת פרטנית וקבוצתית ומתמחה בטיפול זוגי ומשפחתי במסגרת הקליניקה להתערבות זוגית בעקבות פוסט טראומה באוניברסיטת בר אילן.
אלישבע ארליך היימן, M.SW, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת. בעלת ניסיון במסגרות רווחה ובריאות הנפש בטיפול פרטני וזוגי בקרב מתמודדים עם מצוקה פוסט טראומטית, כיום מטפלת ומדריכה במיזם "אדוות להחלמה", מטפלת בקליניקה פרטית ומנהלת את התחום הרגשי ב"פורום נשות המילואימניקים". מחקריה מתמקדים באקומודציה זוגית ובהתמודדות דיאדית עם מצוקה פוסט־טראומטית, והיא שותפה בפיתוח תוכניות טיפוליות מיודעות טראומה.
פרופ' רחל דקל, היא עובדת סוציאלית פרופ' מן המניין בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן. חוקרת ומלמדת על אישית ומשפחתית עם אירועים טראומטיים. יזמה ומנהלת את מיזם "אדוות להחלמה" המפתח, מטמיע ומכשיר בהתערבויות בגישה משפחתית מיודעת טראומה. לפרופ' דקל מעל 180 פרסומים, והיא הנחתה מעל ל -75 תלמידי מחקר. מידע נוסף נמצא באתר www.racheldekel.com
נורית פרץ סלטון, MSW, פסיכותרפיסטית, מדריכה ומטפלת משפחתית מוסמכת, מתמחה בטיפול מיני במרפאת שס"ק בשיבא. מטפלת במטופלי אגף השיקום של משרד הבטחון, מדריכה ביחידה לתגובות קרב, מרצה במכללת עמק יזרעאל, מדריכה ומטפלת בקליניקה להתערבות זוגית בפוסט-טראומה באוניברסיטת בר אילן
סדנה חוויתית, שבמרכזה, הדגמה חיה של שני המנחים עם זוג – טיפול המשלב אימאגו, מיינדפולנס והיפנוזה.
נציג את המודל האינטגרטיבי.
נדגים ונתנסה בדמיון מודרך ובמיינדפולנס.
נדגים דיאלוג אימאגו ונחווה את תרומתו לריפוי ולהעמקת הקשר זוג.
נתמקד ברגעים של תקיעות בטיפול, ובקשר שלהם לפחדים כאבים וכמיהות באמצעות דוגמאות קליניות.
נחווה העמקה של הנוכחות (השתהות), תוך שימוש בכלים שמאפשרים קשב עמוק (השתאות).
ד"ר ציון בן אלי, פסיכולוג מומחה, מורשה לטיפול בהיפנוזה, מדריך בכיר בטיפול זוגי ומשפחתי.
חני סגמן בן אלי, פסיכותרפיסטית, מטפלת בגישת האימאגו, מדריכה בכירה בטיפול זוגי ומשפחתי
הסדנה תעסוק בזהות המקצועית של מטפלות/ים משפחתיים וזוגיים: מפגש בין הקול הפנימי שלנו – רגשות, ערכים ואינטואיציות – לבין הקולות החיצוניים של תאוריות, הדרכה וציפיות תפקיד. מאז ה־7 באוקטובר אנו פוגשות/ים משפחות בעומס רגשי מתמשך, זוגות תחת לחץ, והורים במילואים – מצבים שמחדדים שאלות של נוכחות מקצועית, כלים נלמדים, ומגע אנושי. נתייחס לאופן שבו הזהות האישית והמקצועית נפגשות בחדר, וכיצד העצמי המטפל ממשיך להתעצב מתוך כל מפגש. הסדנה תציע מרחב לנשימה ולהתבוננות בדילמות מהקליניקה, דרך שיח מונחה וכלי חווייתי – “מפת הקולות האקולוגית” – למיפוי הקולות הפועלים עלינו ולצמיחה מתוך מה שכבר חי ופועל בקשר הטיפולי.
ד"ר איריס ברנט, פסיכולוגית התפתחותית מומחית ומטפלת משפחתית וזוגית מדריכה, מנהלת מכון ברנט לטיפול פסיכולוגי ומשפחתי. מפתחת את הגישה האקולוגית בפסיכותרפיה, המדגישה את התפתחות המטפל/ת בתוך המערכות והקשרים שבהם הוא פועל. בעלת ניסיון רב בטיפול והדרכה, בעבודה עם הורים, זוגות ומשפחות, ובהנחיית מטפלות ומתמחים בתהליכי גיבוש זהות מקצועית.
נעמי ענבר, פסיכולוגית קלינית במכון ברנט, בעלת ניסיון רחב בטיפול בילדים, נוער ומבוגרים בישראל ובגרמניה – בפנימיות, במסגרות חינוך ובקליניקה פרטית. משלבת פסיכותרפיה דינמית ו-CBT, מנוסה בעבודה עם מצבי סיכון וטראומה, ובהדרכת הורים וליווי צוותים. דוברת עברית, אנגלית וגרמנית.
כשהמלחמה פורצת, כל זוג הופך לשני לוחמים נפרדים – אחד בחזית, והשנייה בעורף. מתוך מפגש עמוק עם עולמם הרגשי של לוחמים ונשותיהם במכון הקבע חיל האוויר, נולד פרוטוקול חדשני לעיבוד זוגי.
הרעיון: ליצור סיפור מלחמה משותף, שבו כל אחד מעיד על חוויית השני ויחד בונים גשר מעל הבור. הפרוטוקול משלב שלושה שלבים: יומן מלחמה זוגי, עדות מחברת וסיפור דרך.
בסדנה תחוו בעצמכם את הפרוטוקול המלא, תכתבו את יומן המלחמה שלכם ותלמדו כלי ייחודי לטיפול בזוגות לאחר טראומה. כלי שהופך בור לבאר.
ד"ר ענת שליו, עו״ס מומחית בבריאות הנפש, פסיכותרפיסטית ומדריכה מוסמכת זוגית ומשפחתית, מרצה בכירה וחוקרת בפקולטה לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון. ייסדה ופיתחה תוכניות מכוונות החלמה, כמודל "מית"ל", מרכז ייעוץ ותמיכה למשפחות מתמודדי נפש, שהוטמעה ברמה הארצית. על פועלה זכתה בפרסים בהם פרס יעל גלעד, פרס מנכ"ל משרד הבריאות, ופרס רקנטי-רש״י-צ׳ייס.
איה שמאי, רס״ן, מפקדת מכון הקבע של חיל האוויר – המכון לטיפול פסיכולוגי באנשי הקבע.
18 שנה מטפלת בצבא בתפקידים שונים: מפקדת גף פסיכולוגיה בבסיסי טיסה ורמ״ד פסיכולוגיה של צוותי אוויר.
עובדת סוציאלית (אונ׳ העברית), מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, בוגרת התוכנית לטיפול קבוצתי (אונ׳ תל אביב) ותוכנית פסיכותרפיה CBT במגמת טראומה.
בסדנא נכיר ונתרגל את רעיון נקודת הקריסה. קריסה המתרחשת בשל התעלמות מסימנים גופניים ורגשיים ברגע התעוררותם, ביטולם ועקיפתם בשל מוטיבציה להמשיך לעבר המפגש המיני. על הטיפול הזוגי-מיני להתמקד במרחב הקריסה ולא בסימפטום. המטופלים לומדים לזהות מרחב זה, לתקשר עליו מול עצמם ומול האחר האינטימי, ולתת למקום זה כבוד, הכרה וזמן לריפוי. הריפוי נעשה על ידי שליחת מיינדפולנס וחמלה אשר יעטפו את החוויה הגופנית נפשית המתעוררת. בין היתר, ההתערבות תדגיש האטה והתבוננות שקטה ומעמיקה על כל רגע ושינוי בגוף נפש, הבנה אמיצה וכנה את המתרחש, עצירת שחזורים מכאיבים. בני הזוג ילמדו לייצר מיניות חדשה הכוללת אינטימיות, תקשורת פתוחה וקרובה, משחקיות וחברות.
גבו וייס,
תלמיד אמנויות לחימה 48 שנה, והולך בדרך הזן-בודהיזם והדאו.
פסיכותרפיסט מטפל זוגי, ומטפל מיני מוסמך – מדריך.
עוסק בהוראה, הכשרה והדרכת מטפלים ב"מרכז בודותרפיה", בתכנית לפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס, ובתכנית הכשרה בפסיכותרפיה מינית באונ' בר אילן.
מחבר הספרים "לעצור חנית במעופה – מדיטציה תנועה וטבע בהשראת מורי זן, לימי כאב וחרדה", בהוצאת "פרדס", ו"בודותרפיה – היסודות המרפאים של אמנויות הלחימה".
כ"סוכני התקווה" – מה עוזר לנו להחזיק בה כאשר אנו חסרי אונים או חסרי אימון ביכולת המטופל לריפוי? ומה יעזור לעורר אותה?
בסדנא נתמודד עם שאלות שעולות בהקשר להחזקת התקווה, על מגוון המופעים שלה הנוכחים והמתעתעים.
הספרות מתמקדת בשתי גישות עיקריות: האנליטית והקוגניטיבית. בנוסף נציג נקודת מבט של הגישה ההתפתחותית, ששמה דגש על "עבודת התקווה".
נבחין בגורמים המפריעים לפיתוח התקווה : בזיהוי ההבדלים בין "תקווה בוגרת" ל"תקווה אידילית"; בין תקווה לאופטימיות; בין "תקווה חולה לבריאה"; בין "תודעה מחברת למפצלת"; נזהה "רגשות כובלים" נכיר מיומנויות לפיתוח התקווה.
רבקה הראל, MSW, עובדת סוציאלית, פסיכותרפיסטית ואנליטיקאית קבוצתית מוסמכת, מרצה ומדריכה בכירה קבוצות וארגונים, מטפלת זוגית ומשפחתית בכירה ומדריכה מוסמכת. חברת סגל באוניברסיטת תל אביב בתכנית לפסיכותרפיה, מרצה ומדריכה בביה"ס המרכזי להכשרת עובדים בשרותי הרווחה, במסגרות של בריאות הנפש, משרד הביטחון ומשרד החינוך, חברה במכון האנליטי הקבוצתי ומטפלת בקליניקה פרטית
פסיכותרפיה דינמית חווייתית מואצת, AEDP, הינה מודל התייחסותי ומבוסס-חוויה, המשתמש ברגשות המופיעים ממש בעת המפגש הטיפולי, "בו ברגע", בכדי להעמיק את החוויה. כאשר טיפול זוגי כזה, "קרוב-חוויה", נעשה במרחב בטוח ומופחת מגננות, מתאפשרת פתיחות ופתיחה של מרחבי רגש ומודעות. פתיחות זו מאפשרת ביטוי של הנטייה הטבעית לחום ומייצרת קירבה אמוציונלית, אמפתיה וטרנספורמציה של הרגש ושל חוויית הקשר.
בסדנה נעסוק בכלים ליצירת עבודה חווייתית עמוקה ותחושת שותפות רגשית. נבדוק כיצד בני זוג החווים קשר קונפליקטואלי או בדידות והסתגרות, יכולים לחולל שינוי בחייהם. כמו כן, נציץ למספר עקרונות בגישה ונתנסה בצפייה ובתרגיל, בכדי לחוש את החומר ולצאת עם כיווני עבודה חדשים.
עדית רונן-סתר, M.A., מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת. חברה במכון AEDP הבינלאומי כמטפלת ומדריכה מוסמכת, חברה בצוות ההסמכה וראש ועדת השיפוט של המכון הבינלאומי. מתמחה בעבודה טיפולית מבוססת התקשרות ומכוונת ויסות וחוויה.
דיאלוג פתוח הינה גישה מערכתית לטיפול במשברים נפשיים חריפים בסביבה הטבעית. צוות טיפולי נפגש עם האדם במשבר ומערכת התמיכה שלו לשיח דיאלוגי המתקיים לרוב בבית המשפחה.
החל מ2020 בוגרי ההכשרה של דיאלוג פתוח ישראל מלווים משפחות באופן פרטי ובפיילוטים במסגרות ציבורית.
מאז ה7/10 התרחב מגוון הפונים לקבלת מענה של דיאלוג פתוח ואנו מוצאות כי גישה זו רלוונטית גם לליווי משפחות המתמודדות עם פוסט טראומה, שכול, אובדנים עמומים ועוד, ולא רק למשברים נפשיים אקוטיים.
הסדנא תשלב ידע תיאורטי והתנסות חווייתית באופן בו מתקיים שיח דיאלוגי במצבי משבר. עקרונות הרלוונטיים גם למטפלים במשברים משפחתיים בקליניקה בסטינג טיפולי השונה מפגישת דיאלוג פתוח "קלאסית"
ליון גאי מאיר, מנהלת תחום ידע מניסיון חיים בעמותת אנוש, מהחלוצות בתחום. ועמיתים תומכים בישראל. ליון, שורדת טראומה מתמשכת ומרצה מעל עשור באקדמיה ובארגונים
שונים על טראומה ומצבי דיסוציאציה פוסט-טראומטיים. משמשת דירקטורית בדיאלוג פתוח ישראל, ממייסדי הפיילוט בבית החולים מזור ומובילה את הפיילוט של דיאלוג פתוח בעמותת אנוש.
בוגרת הקורס המתקדם הראשון בארץ בדיאלוג פתוח.
תהלה קארו, ביבליותרפיסטית, מתמחה בטיפול משפחתי וזוגי ובוגרת מכון מנדל למנהיגות חברתית בצפון. בעלת קליניקה פרטית בטבעון, מטפלת ומנחה קבוצות בעמותת "אלה" למתמודדים עם שכול ואובדן ולמעגלי נפגעי השביעי לאוקטובר. מנחה קבוצות ביבליותרפיה, כתיבה ובתי מדרש במסגרות מגוונות.
מלווה משפחות בגישת הדיאלוג הפתוח בתכנית "מעגלים" במסגרת חירם בהרדוף.
בוגרת קורס ההכשרה הראשון בארץ בדיאלוג פתוח.
“האם הייתם מוכנים לשבת מול המצלמה שלי ולספר את הסיפור שלכם?”
זו השאלה שבן שני שואל – כבר שנים – אנשים ברגעים החשופים ביותר של חייהם: רגעים של טראומה קשה, של שינוי, וגם של ניצחון. גיבורים שכולנו מכירים מהמסך אחרי שנחשפו בתוכנית עובדה.
מאז שבעה באוקטובר, מתעד בן שני בלי הפסקה את הסיפור של ישראלים שחייהם השתנו באותו היום. החטופים שחזרו מהשבי, בני המשפחות שלהם, וגם גיבורים שכולנו למדנו להכיר את גבורתם ואת מעשיהם הבלתי נתפסים.
בהרצאה מרתקת ומרגשת הוא חושף את מה שלא רואים על המסך: הרגעים שבהם סיפור מתהווה והופך לסרט. הדינמיקה שנרקמת בין המרואיין לבין המראיין, הדרך שבה נבנה האמון והשאלות האתיות שאיתן מתמודד כל עיתונאי, ולמעשה כל אדם.
זו לא רק הרצאה על עיתונאות – זו הרצאה על הקשבה, על קבלת החלטות ועל הכוח שיש לסיפור טוב לגעת באנשים, וגם לרפא את האישה או האיש שמספרים אותו.
ההרצאה מלווה בקטעים נבחרים מתוך כתבות וסרטים שכולנו זוכרים, יוצרת חוויה מעוררת השראה ומזמינה את הקהל להביט לתוך עצמו ולחפש שם סיפור אישי שמחכה לצאת החוצה.
בן שני, אני עיתונאי ובמאי של סדרות וסרטים דוקומנטריים, נשוי לקרן ואבא של אורי יונתן ושירי.
בצבא שירתתי בנח״ל ומשם המשכתי ללימודי קולנוע באוניברסיטת תל אביב.
במהלך הלימודים השתלבתי בעבודה ככתב טלוויזיה, בתחילה בחדשות המקומיות של הטלוויזיה בכבלים ובתוכנית יומן של הערוץ הראשון ובהמשך בחדשות 10.
מאז 2008 אני נמנה על צוות התוכנית עובדה בקשת 12.
מחשבות על זוגיות בשתי הרצאות שיתבוננו דרך המבט הפסיכואנליטי של דונלד ויניקוט וחשיבה פוסט קלייניאנית.
המאמרים של ויניקוט מוערכים במיוחד כי הם מבוססים על המחשבה שאין אני ללא ההקשרים של האני.
ההרצאות ידונו באופנים שבהם קשרים נוצרים ונהרסים ואיך האני ההקשרי מנסה להתמודד עם אובדן הקשר.
ההתבוננות בזוגיות תיעשה בעיקר מנקודת מבטה של האישה, שכן הסרט מציג את העלילה דרך עיניה ועולמה הרגשי.
ההרצאה תדון באופן בו אנו יוצרים קשר רומנטי ובאופן בו אנו הורסים אותו. לפי חשיבתו של ויניקוט אנו יוצרים את הקשר עם האובייקט הממשי דרך שני מנגנונים עיקריים: תופעות מעבריות ושימוש באובייקט. שני התהליכים ההתפתחותיים הללו מותנים בכך שהאובייקט ישרוד את המהלכים שלנו, גם כשהם תוקפניים והרסניים. התהליך המעברי הוא הפעלת דמיון בנוגע לקיום האחר הממשי. אני יוצר את האחר במשחק דמיוני ולכן האחר בידי, תחת שליטתי. בשימוש האובייקט, בדמיון אני הורס את האובייקט בתקווה שהאובייקט ישרוד ויהפוך למציאותי יותר. כאן הפאראדוקס , הדחף ליצירה והרס שפועלים בו זמנית כדי ליצור את האהבה, עלולים להרוס אותה.
ד"ר מיטשל בקר, פסיכולוג קליני מדריך, מטפל זוגי בגישה פסיכואנליזה התייחסותית, כתב מאמרים עם דגש על שימור הדיאלקטיקה בין מודלים תוך נפשיים למודלים אינטר סובייקטיביים. לאחרונה הוא ערך ספר עם ד"ר מיכל ברנע Relational Conversations on Meeting and Becoming :The Birth of a True Other. מרצה ומדריך בתכניות לפסיכותרפיה באוניברסיטות בר-אילן ותל אביב.
הפחד מפרידה, fear of break-up עשוי לעורר אצל אנשים מסוימים פחד עמוק יותר – הפחד מהתמוטטות, fear of breakdown.
אצל אנשים אלו, פרידה או איום בפרידה מעוררים רגרסיה למצבי נפש מוקדמים, המאופיינים בחרדות ראשוניות ובהגנות פרימיטיביות. זהו מעבר מחרדות נטישה לחרדות התמוססות ונפילה. היעדר אחזקה של הסביבה במצב של "שותפות פסיכוסומטית" ו/או פגיעה במבנה המולד מובילים לכשל בהפנמת האובייקט ולמצב של אני שאינו אסוף ואינו תחום. כתוצאה מכך, מצבים של היעדר אובייקט או של חוויית נפרדות נחווים כחיתוך – כקריעת העור המשותף, ומכאן גם כקריעה של האני עצמו – חוויה שאינה ניתנת לשאת.
הטראומה יכולה להיכנס ולהפוך לחלק מהרצף החווייתי רק כאשר היא נחווית מחדש, לראשונה, בתוך החזקה של המטפל.
אנסה להדגים את התנועה בין מצבי הנפש השונים דרך הסרט.
ליאת לוי וכטנברג, פסיכואנליטיקאית, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, עובדת סוציאלית קלינית, עובדת ב 'עמך' תל אביב ובקליניקה פרטית.
ההבנה הטיפולית המסורתית התמקדה בטראומה כסבלו של היחיד, וכתוצאה מכך הנטייה הרווחת היא להפנות שורדי טראומה לטיפול פרטני. גישה זו, המבוססת על "המודל הרפואי", מנתקת את הבעיה מהקשרה החברתי ועלולה להחריף בדידות ובושה, כשהיא מחמיצה את הממדים הבינאישיים ואת הפוטנציאל האדיר הקיים בשילוב בן/בת הזוג בתהליך הטיפולי. הרצאה זו ממשיגה את הטראומה כתופעה בינאישית ביסודה, המחלחלת לרקמה הזוגית. השלכותיה מתבטאות בדיסוציאציה, קפאון ועמדות הישרדותיות, ויוצרת הדהוד מתמיד של אירועי עבר והווה במרחב שבין האישי לזוגי.
ההרצאה תציג את מטאפורת הריזום לטיפול זוגי כאלטרנטיבה תיאורטית-קלינית. מודל זה מתייחס לטראומה כתופעה לא היררכית, ולטיפול כתהליך שאינו מתנהל בשלבים קבועים, אלא נע בגמישות בתוך הכאוס. המודל משרטט שישה "שערי כניסה" להתערבות: ממד הוויסות והביטחון, ממד השיח, התקשורת והשפה, ממד הנפש והעולם הפנימי, הממד ההתנהגותי, הממד הבין-דורי והממד החברתי-תרבותי. הגישה תודגם באמצעות מקרה קליני.
ד"ר עירית קליינר פז, פסיכולוגית קלינית-מדריכה, מוסמכת בטיפול זוגי ומשפחתי, ד"ר לפילוסופיה במסלול פרשנות ותרבות בר אילן. מייסדת ומנהלת במשותף (2022) מסלול לטיפול זוגי פסיכואנליטי בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת ת"א. מחברת הספר "הלא מודע הזוגי" (רסלינג, 2021).
ד"ר רון נסים, פסיכולוג קליני, מטפל ומדריך מוסמך בטיפול זוגי ומשפחתי; מרצה ומדריך במסלול לטיפול זוגי פסיכואנליטי באוניברסיטת תל-אביב, במכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה במכללה האקדמית תל-אביב-יפו, במכון ברקאי לטיפול זוגי ומשפחתי ובמכון אקרמן בניו-יורק; חבר בצוות המקים של הקליניקה הזוגית למצוקה פוסט-טראומטית בביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן . כותב שותף לפרק "ארבעה ממדים של תקווה לזוגיות אחרי חשיפה לאירועי טרור ומלחמה" בספר "מבין השברים: טראומה, התמודדות ותקווה" (מודן, 2025).
המרצים הם כותבים שותפים לספר "אהבה בין הסדקים: מצבי דחק ומשבר בזוגיות – לצמוח יחד ולחוד" (בדפוס).
תל חי- אוניברסיטה בהקמה, מנהל שותף בבית הספר לפסיכותרפיה "דעת".
ההרצאה תתמקד בהשפעת הארועים הטראומטים על המשפחה הישראלית, בהתייחס למספר רצפי הוויה מרכזים מבעד למשנתו של דונלד ויניקוט
ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע״ש ליאור צפתי, אוניברסיטת חיפה.
השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל היוו רגע שיא של כאב לאומי, אובדן וטראומה. השבר האישי וחברתי המתמשך הותיר אחריו גלים של חרדה, פוסט־טראומה, בדידות וחוסר אמון במערכות וביחסים שבין חלקי החברה הישראלית. אך לצד השבר, התגלו גם שכבות עמוקות של סולידריות, חמלה ואחריות אזרחית – עדות לכוחות החיים המבקשים תיקון.
עם סיום המלחמה, החברה הישראלית ניצבת מול אתגר הריפוי – לא רק של הגוף והנפש, אלא של המרקם הקהילתי והמוסרי. ההרצאה תעסוק במסע האפשרי מטראומה אישית וחברתית אל עבר ריפוי וצמיחה נפשית, משפחתית וקהילתית. נבחן מהם התנאים שמאפשרים צמיחה לאחר טראומה, מה תפקידה של מנהיגות פסיכולוגית בעתות משבר, וכיצד כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לקחת חלק פעיל במעגלי הריפוי והשיקום. ננסה יחד לבחון את האפשרות כי השנתיים האחרונות היו גם אירוע מפרק, וגם הזדמנות לעיצוב מחודש של משמעות, אמון ותקווה. ההרצאה תלווה בממצאים עדכניים ממחקרי רוחב ואורך על מצב הנפש בחברה הישראלית מאז השבעה באוקטובר, ובכלים פרקטיים לעבודה טיפולית, משפחתית וחברתית בעידן שאחרי המלחמה.
אבדן ואבל שזורים בחיינו. לעיתים, אנו מתגוננים מפני הכאב באופן שמקשה על התהליך הריפוי הטבעי. תקיעות זו יכולה לייצר מעגלים נוספים של כאב, למשל בפגיעה בקשר הזוגי. דרך צפייה בפגישה זוגית, בה אני מסייעת לזוג אשר נכנס למעגל שלילי שכזה, נלמד על הדרך בה הטיפול הממוקד רגש מסייע לפרט ולזוג להתמודד יחד עם הכאב. נראה את עבודת ההאטה, את המיקוד בפגישה, התמודדות עם ההגנות, והדרכים השונות לעזור למטופל להישאר במגע עם הכאב ולייצר חוויה רגשית מתקנת. נראה איך העבודה הזוגית מתחברת לתהליך הפרטני ועוזרת לייצר קשר בטוח ומרפא. נחשוב על סיטואציות דומות מהעבודה שלכם, על דרכי פעולה אפשריים, ונתרגל את הרעיונות שעלו.
ד"ר טל פדה, פסיכולוגית קלינית מומחית, טריינרית מדריכה ומטפלת מוסמכת בגישת EFT מטעם ICEEFT. ראש מרכז EFT ישראל. מלמדת מדריכה ומטפלת בקליניקה פרטית בירושלים. בוגרת תוכנית ההמשך של המכון הפסיכואנליטי, הכשרה ב CBT ACT AEDP וסכמה תרפיה. בתקופת המלחמה הובילה יחד עם חברות קהילה פרוייקט התערבות לעיבוד הטראומה למניעת משברים זוגיים.