גור שרף שרון

בסדנא יובאו סיפורי מקרה של טיפולים זוגיים ומשפחתיים בהם נעשה שימוש בטכניקות התערבות מהטיפול באומנויות ובמוזיקה המאפשרות להיות במגע עם הלא-נודע הזוגי והמשפחתי.

בסדנא נתרגל טכניקות שניתן לשלב בקליניקה בהתאם למקרה הטיפולי.

במושב זה נתבונן במערכת היחסים שנרקמת בין מדריכים למודרכים. אנו חושבים על הברית ההדרכתית כמרחב חי ונושם, הנבנה, נסדק ונארג מחדש במציאות מורכבת ומשתנה, הכוללת גם טראומה ואי-ודאות. דרך עדשה סקרנית, נזהה קרעים בברית ההדרכתית ונשאל כיצד תהליך האיחוי של קרעים אלו עשוי להפוך למקור של למידה, חיבור וצמיחה הדדית – למודרכים ולמדריכים כאחד.

ממתי מתחילה הזהות שלי? האם ייתכן שסיפורים מהעבר הרחוק ינהלו את חיי, וישפיעו כל בחירותיי המקצועיות, הזוגיות שלי או ההורות לילדיי? אם כן, מי אני?
שאלות יסוד אלו מלוות אותנו במודע ובלא מודע, וליוו גם את גדולי ההוגים הפסיכואנליטיים. עם התפתחות המחקר באפיגנטיקה קיבלו השערות תיאורטיות אודות "רוחות רפאים" ממד ממשי, ולא רק בחדרי הילדים.
כיצד ניתן לעבוד עם החומר שאנו יורשים, ולרוב לא מודעים אליו?
היכן המפתח אל השער ללא מודע, ומה ניתן לעשות כאשר מוצאים אותו?
איך לא אטבע בתוך שפע החומר ואצליח לנצלו לצמיחה והחלמה?
עם שאלות אלו, ורבות אחרות, ניפגש בסדנא ונעבוד באופן יצירתי בכלי הביבליותרפיה.

“בכל דבר יש סדק – כך נכנס האור״- לאונרד כהן.

האור שחודר דרך הסדקים הוא לעיתים האור שמאיר את הדרך לחיבור, ריפוי ואהבה. במושב זה ננוע בין סיפורי חיים אישיים לבין כלים טיפוליים וגישות חדשניות לעבודה עם שכול ואובדן- ונבחן יחד כיצד גם בתוך כאב, מתקיימת תנועה אל החיים. המושב יעסוק בשאלה כיצד אנו- כמטפלים ובני אדם יכולים לפגוש את השבר ולמצוא בו מקום לאור, אהבה והמשכיות החיים.

המושב מציג מודלים טיפוליים חדשניים לעבודה עם משפחות בשדרות ובשער הנגב, המתמודדות עם טראומה מתמשכת לצד אירועים אקוטיים דוגמת ה־7 באוקטובר. ההרצאות מתמקדות באתגרי הטיפול כאשר הטראומה עודנה חלק מהמציאות היומיומית, ובצורך לספק מענה רגשי ומשפחתי בזמן שהחרדה והכאב נוכחים בחדר הטיפול.

המלחמה חרכה אותנו לא רק כחברה, כמדינה וכקהילה אלא גם חדרה למרחבים האינטימיים ביותר בחיינו. היא פגשה את הגוף, את האינטימיות הזוגית, את הבית והמשפחה. 

המושב יפגיש שלוש נקודות מבט טיפוליות על האופן שבו טראומה קולקטיבית ואישית מעצבת את החוויה המינית והזוגית – בין שתיקה לעוררות, בין פחד לתשוקה, בין הישרדות לחיים. וגם את היכולת להשתקם, לשמוח לחגוג ואפילו להיות במשחקיות ובעונג.

המשתתפים יוזמנו להקשיב, ולדמיין מה פירוש להתרגל אלינו שוב – לעצמנו, לבני הזוג שלנו, לגוף ולמגע.

אינה קמינסקי, MSW מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת. בעלת קליניקה פרטית בתל אביב  ומתמחה בטיפול מיני במרכז רותם.

המושב יעסוק בהשפעות העמוקות של משברים נפשיים וטראומה מתמשכת על משפחות, ובדרכים בהן מערכות משפחתיות מתארגנות מחדש נוכח מצבי קיצון.  ההרצאות יציגו מבט משולב- מחקרי, קליני ומערכתי על השלכות הטראומה, תהליכי ההחלמה, הדיפרנציאציה והחוסן במשפחות המתמודדות עם פגיעות נפש, ואתגרי פינוי ומלחמה.

מלחמת השבעה באוקטובר בשל אופייה והתמשכותה הביאה עימה אתגרים מורכבים לחיי זוגות רבים.

במושב ננסה להתייחס לפציעות הפיזיות והנפשיות והשפעותיהן על כל אחד מבני הזוג, על הזוגיות, ועל המרחב הטיפולי, ממספר נקודות מבט.

בנוסף המושב יעסוק בדילמות של המטפל.ת, בהעברות נגדיות ובהשפעות רוחות המלחמה על הזוג, המטפל.ת והתהליך.

האבות המייסדים של הטיפול המשפחתי היו פסיכואנליטיקאים שטיפלו בבתי חולים פסיכיאטריים.
ראשיתו של הטיפול המשפחתי, נטוע בתקופה שבה המשפחה  ובמיוחד האם  נתפסה כאחראית להתפתחותן של מחלות נפש, ובהן סכיזופרניה ודיכאון.
כיום, הטיפול משלב חשיבה פסיכואנליטית מערכתית ומיושם אינטגרטיבי בטיפול המשפחתי.
במושב נציג שני מקרים בבריאות הנפש: טיפול משפחתי באובדנות פעילה של נערה וטיפול משפחתי באשפוז פסיכיאטרי במצב פסיכוטי חריף.

קונפרונטציה טיפולית "ממוקדת שינוי" היא מיומנות חיונית במיוחד במצבים של תקיעות וחוויית “אין מוצא” בטיפול משפחתי או זוגי. כאשר הקונפרונטציה נעשית במיומנות, מדויקת ומכוונת שינוי, היא יכולה לפרוץ דרך ולייצר תנועה טיפולית מיידית ומהותית לשינוי– אישי ומערכתי.        

התערבויות קונפרונטציה מתמודדות עם הכחשות, האשמות, בריתות, מתן מסרים סמויים לאובדנות ואינטראקציות הרסניות אחרות. הקונפרונטציה מאפשרת חשיפת רגשות אמיתיים ופתיחת תקשורת בונה.

בהרצאה נצלול לעומק האמנות של קונפרונטציה מיטיבה. יוצגו עקרונות היישום של ההתערבות באופן שמזמין התפתחות ולא התנגדות, תוך הדגמות מקטעי וידאו, סיפורים טיפוליים ווינייטות מהקהל. נחקור יחד את הכוח המרפא שבמפגש הישיר – כשהאמת נאמרת באומץ ובלב פתוח.

הסדנה מציעה התבוננות חווייתית ומבוססת-מחקר באינאקטמנט – התערבות ליבה בטיפול זוגי ממוקד רגש (EFT) , המקדמת קרבה, אינטימיות וחיבור מחדש בין בני זוג. המשתתפים ילמדו לזהות ביטויי פגיעוּת והיענות אמפתית, להבין את מרכיבי ההתערבות, יתרונותיה והאתגרים ביישומה, ולקבל כלים מעשיים לשילובה בעבודה הטיפולית. יושם דגש על המשגה חווייתית, צפייה בקטעי וידאו ודיון קליני, במטרה להעמיק את הביטחון בשימוש באינאקטמנט בליווי רגעי שינוי משמעותיים בעבודה עם זוגות. המפגש מזמין חוויה אישית המשלבת עומק רגשי, שיח מקצועי וידע אמפירי עדכני ממחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון, המחבר בין תאוריה, חוויה ופרקטיקה טיפולית.

ההורות וקשר הורה-ילד קריטי להתמודדות עם טראומה. בכל שלב במעגל החיים המשפחתי תפקיד ההורה הוא אחר וכך גם בתקופת משבר.
שני המודלים, שיוצגו במושב זה, מבקשים לספר על התגייסות של אנשי טיפול בעין הסערה, מתוך הבנת הצרכים שעלו בשטח, לחשיבה על התערבויות משמעותיות בתוך קשרי ההורים-ילדים ומבוגרים צעירים.
התערבויות אשר אפשרו בסיס בטוח, נשימה ותקווה בעין הסערה וסייעו למשפחות להמיר כאב לחוסן.

המציאות הישראלית שלאחר המלחמה מביאה עמה גל גובר של זוגות החיים במתח רגשי גבוה שבין הד פוסט-טראומטי לצורך בקשר בטוח ומווסת. במרחב זה, האסקלציה הזוגית הופכת משיח מאיים להזדמנות טיפולית להבנת מנגנוני ההגנה, הפגיעות והכמיהה לחיבור.

המושב יתמקד בזוגות המצויים באסקלציה גבוהה, שבהן הטכניקות השכיחות בטיפול זוגי אינן תמיד יעילות, ויציע מודלים אינטגרטיביים מדויקים יותר לעבודה במצבי קצה רגשיים.

שתי ההרצאות במושב יציגו שילוב של מודלים אינטגרטיביים לאבחון – המבוססים על מחקרי מוח, התקשרות, DBT זוגי עם פוסט טראומה ו-EFT זוגי  – עם מיומנויות מעשיות לוויסות. באמצעות מודלים אלו נבחן יחד כיצד ניתן להפוך סערה רגשית למרחב לתיקון ובניית ביטחון זוגי מחודש.

בשנים האחרונות בחברה הישראלית חלו תמורות ושינויים, כך גם בחברה הערבית. ההקצנה, האלימות, חוסר היציבות חודרים ומשפיעים על המשפחה הערבית. מושב זה יציג אתגרים של המשפחה ושל המטפל המשפחתי בהיבט התרבותי בראי התקופה העכשווית.

זוגיות ודתיות – פנים רבות להן. המושב יתבונן בזויות שונות של אתגרים אמוניים וקהילתיים, העומדים בפני הזוג הדתי/חרדי, ובדרכים יצירתיות להתמודד איתם.

"התמכרות לקנאביס בקרב אחד מבני הזוג מעלה אתגרים טיפוליים ייחודיים, שכן היא אינה נוגעת רק בפרט המשתמש אלא מערערת את שיווי המשקל של המערכת הזוגית כולה. פערים בדפוסי השימוש משפיעים באופן ישיר על תחושת הקרבה, האמון והאינטימיות, ולעיתים מובילים לדינמיקות של האשמה, ביקורת והתרחקות. בהרצאה יוצגו ממצאים מחקריים עדכניים לצד דוגמאות מהשדה הקליני, המדגימים את המורכבות של העבודה הטיפולית. נבחן כיצד המטפל/ת יכול/ה לנווט בין הצרכים והכאב של שני הצדדים, להציב גבולות מבלי לשפוט, ולפתוח בשיח רגשי מעמיק המאפשר בנייה מחודשת של אמון וחוסן זוגי.

הסדנה מציגה מודל אינטגרטיבי לשילוב השפה האמונית בעבודה זוגית ומשפחתית, המזהה את "הנוכחות השלישית" בחדר – החוויה כי הקשר הזוגי  והמשפחתי מתקיים גם מול הקדוש ברוך הוא. לצד התבוננות מערכתית  נשלב סיפור חסידי כמקור משמעות, חוסן ותנועה נפשית. נלמד כיצד להשתמש בסיפור ככלי טיפולי המאפשר עיבוד רגשי, חיבור ושחרור, תוך שמירה על גבולות מקצועיים ורגישות להבדלי רקע אמוני. נכיר גם את ייחודיות העבודה עם המיגזר הדתי- חרדי.

הסדנה תכלול הרצאה קצרה, מקרה קליני, תרגול חווייתי וצפייה ב"טקס שחרור".

נתבונן בהשפעה האמונה על השפה הטיפולית בחדר, ונתלבט בדילמות אמוניות, מקצועיות ואישיות, המתעוררות מתוך כך אצל המטפל.

ארבע הרצאות קצרות (30 דקות כל אחת) המציגות מצבים טיפוליים מורכבים מהקליניקה, שנחוו כ"בלתי אפשריים" או כמצבי "אין מוצא".    
המרצות ידגימו דילמות והתערבויות שהפכו מצבים כאלה למלאי תנועה ותקווה. אף שכל הרצאה עומדת בפני עצמה, יחד הן יוצרות אפקט סינרגטי המדגים עבודה טיפולית יצירתית, עמוקה ואינטגרטיבית ברוח גישת "הטיפול הממוקד שינוי". המושב מזמין מטפלים לחוות כיצד גם במצבים נואשים ניתן להצית מחדש תקווה, קשר ומשמעות, תוך הדגמת כוחן של חשיבה מערכתית, עבודת צוות מקצועית וכוחו של השינוי במצבים מורכבים.

משפחות בקונפליקט גירושים גבוה מציבות בפני המטפל מצבי קצה רגשיים ודינמיים, שבהם השפה הפרשנית-תובנתית אינה מספיקה ולעיתים אף מחריפה את המאבק. הסדנה תציע למטפלים מפת דרכים ועמדות טיפוליות חדשות לעבודה בתוך הסערה – עוגנים לנוכחות, ויסות וגבולות. נזהה את ההפעלה שהמטפל חווה כמצפן קליני. נלמד איך עוברים משפת הקונפליקט לשפת דיאלוג ונתרגל כלים קונקרטיים לעבודה אמפתית-פסיכו-חינוכית ב"כאן ועכשיו".

הסדנה תשלב הרצאה, הדגמות והפעלה חווייתית, ותאפשר למטפלים לצאת עם ביטחון, שפה מקצועית עשירה וכלים יישומיים לעבודה עם משפחות בקונפליקט גבוה.

המושב יעסוק במרחב שבין זוגיות להורות, ובמצבים מורכבים – מהמעבר לכיתה א', דרך טיפול בילדים עם בעיות התנהגות ועד עבודה עם זוגות הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. יוצגו דרכי התמודדות מעשיות ותובנות טיפוליות מעמיקות.

חדשנות, יצירתיות ומשחקיות בחיזוק הקשר המשפחתי כשנדמה שאין מוצא.

במושב הנפרד והמאוחד, ניגע בהעדר ובמציאת מיניות משחקית. אופני מציאת האין ודרכי מילוי היש. כל אחת בסגנונה ושלושתנו יחד, נציג מודל עבודה ייחודי. מודל אשר מאגד טראומות התקשרותיות, מצביות והליכה משותפת לעבר מיניות מרפאה. מושג האין ההתקשרותי פוגש את ההתרוקנות נוכח טראומה והיבט הזוגיות מקבל משקל משמעותי בתהליך הריפוי.

המושב מזמין התבוננות מעמיקה ברגעים שבהם אין מילים ויש קשיים בתקשורת. דרך שלוש הרצאות נלמד לזהות מה עומד מאחורי השתיקות, איך לבנות שפה רגשית משותפת, ואיך גם במרחב דיגיטלי אפשר למצוא מחדש את הדרך זה אל זו. נראה כיצד השיבוש בתקשורת נכנס לטיפול ומה ניתן לעשות.

במושב זה אנו מבקשות לפרוץ את מחסום הקושי לדבר על זיקנה ולהציב במרכז את הסובייקטיביות העשירה והמתפתחת של בני הגיל השלישי. ניגע באתגרים ששלב חיים זה מזמן – אינטימיות, הקשר עם בני משפחה מטפלים והתמודדות עם אובדן שהתעצם בתקופת המלחמה.

המושב עוסק במפגש הרגיש שבין גירושין בעצימות גבוהה, ניכור הורי וההתערבויות הטיפוליות המוצעות להורים ולילדים בתוך מצבי קונפליקט. בחלק הראשון יוצג מודל קבוצתי המאפשר לילדים ולהוריהם לבטא רגשות ושאלות שלא נמצא להם מקום, באמצעות אמצעים חווייתיים ואמנותיים המעניקים לילד קול ונראות. בחלק השני נבחן את האתגר המקצועי של עבודה טיפולית תחת צווי בית־משפט ובתנאים של התקפה, תוך שמירה על גבולות טיפוליים ועל נוכחות רגישה ויציבה. החלק השלישי יעסוק בניכור הורי, בדגש על מקרים בהם קולו של הילד הולך לאיבוד בין הנרטיבים המתנגשים של ההורים, ועל הדרכים להשיב את קולו למרכז השיח הטיפולי. יחד, שלושת החלקים מציעים הבנה רחבה של המורכבות המשפחתית ושל האפשרות לייצר מרחב שבו קול הילד נשמע, נוכח ומוביל תנועה מחודשת של קשר.

הסדנה מציעה היכרות והתנסות חווייתית עם המודל האינטגרטיבי לוויסות רגשי-גופני ('ללמוד לכעוס נכון'), המשלב עבודה ממוקדת סביב יחסים, שפה וכלים גופניים.

דרך עבודה עם שני מעגלי ויסות – מעגל הזעם והשליטה (אדרנלין) ומעגל האמון והקרבה (אוקסיטוצין) – נלמד לזהות רגעי סף של התפרצות זעם ולהפכם לשערים לאינטימיות ולדיאלוג.

המשתתפות יתנסו בתרגולי 'אוריינטציה גופנית', עבודה עם שמונת הרגשות הטבעיים, וכלים לטיפול בהתפרצויות זעם והתקפי חרדה במערכות יחסים זוגיות ומשפחתיות.

בעולם המטלטל  מאז השביעי באוקטובר, אנו המטפלים נדרשים למיכל רחב לשאת את עצמנו ואת מטופלינו.
בסדנה חווייתית ומעמיקה נצא למסע גילוי אל חלקי ה"אני" החיים בתוכנו, נלמד לזהות את קולם של אותם חלקים שאנו מצמצמים, ונאפשר להם ביטוי וצמיחה.
באמצעות דיאלוגים וכלים מעולם האימאגו, המשתתפים יוזמנו לבנות מיכל פנימי רחב יותר, המאזן את מטוטלת החיים בין שמחה לכאב, ומאפשר תנועה של התחדשות וצמיחה במרחב הפנימי והטיפולי.

כפי שאמר קרל יונג: ״חזונך יתבהר לך כאשר תתבונן אל תוך לבבך״, ומתוך ההתבוננות הזו נקבל כלים לעבודה עם מטופלינו.

איך קיפודים עושים אהבה?
איך מייצרים קרבה כשהטראומה אוחזת במושכות ומטלטלת את הקשר?

במערכות יחסים הנושאות פצעי טראומה, פעמים רבות המפגש הבין-אישי הוא מפגש בין "קוצים" – מנגנוני הגנה שמגנים על הלב הפגיע.
תגובות הישרדות לא מודעות נובעות מהאופן שבו הטראומה נרשמה במערכת העצבים ובגוף, וממשיכה "לאחוז במושכות" ולנהל את הדינמיקה הזוגית והמשפחתית גם שנים לאחר האירוע המקורי.

הסדנה תציג דרכים יצירתיות לעבודה טיפולית, ותשלב תרגילים חווייתיים, שימוש בקלפים טיפוליים (famely) וכלים מעולם הגופנפש, במטרה להפוך את הקשר משדה מוקשים מלא בטריגרים למרחב מרפא וממשאב.
לאפשר מעבר מתגובות הגנה לקרבה ולחזק נוכחות בטוחה ותחושת שייכות בתוך קשר.

בשנתיים האחרונות כולנו חווים טראומה קולקטיבית וניפוץ של המרקם החברתי הבסיסי. יש לכך השלכות פסיכולוגיות עמוקות בתודעה ובזיכרון הקולקטיבי.

הסדנא תאפשר מרחב למטפלים לפגוש את הערבוב בין החוויה הקולקטיבית והחוויה האישית בחדר הטיפול, תוך יצירת חיבורים, אינטגרציה ודרכי התמודדות, על ידי העזרות בסביבה קולגיאלית תומכת ובכלים ומודלים דינמיים-מערכתיים. 
בסדנא נעסוק בנושאים הבאים:

1. מושגים תיאורטיים כגון: טראומה וזיכרון קולקטיבי, חשיפה כפולה, טראומה בין-דורית, פונקציית העד ועוד.
2. השפעת הטראומה הקולקטיבית על חדר הטיפול.
3. מודלים וכלים מקצועיים להתמודדות עם המפגש בין הטראומה הקולקטיבית וחדר הטיפול.

אופי הסדנא יהיה תיאורטי וחוויתי, תוך שימוש בגישה דינמית-מערכתית עם חיבור למודלים עכשוויים לטיפול בטראומה.

בתקופה בה המציאות המלחמתית מייצרת קיפאון והצטמצמות "בגוף התנועה" מציעה מרחב נשימה אחר: מרחב בו הגוף מוזמן לשוב ולהיות בתנועה. למשך ארבע שעות, הסדנה מהווה מעבדה גופנית-נפשית למטפלים.ות זוגיים.ות ומשפחתיים.ות ומאפשרת לחקור דינמיקות משפחתיות וזוגיות דרך החוויה הגופנית עצמה. באמצעות כלים מעולם המחול והכוריאוגרפיה: תנועה אותנטית, גאגא, BMC, ריברסינג, יוגה תרפיה ואימפרוביזציה נחקור בסדנה נושאים של אינטימיות וגבולות, קרבה ומרחק, טריאנגולציות, אמפתיה, עבודת עיניים, נוירוני מראה ורזוננס גופני. המטפלים.ות יחוו תנועה מקיפאון לזרימה, מכיווץ להתרחבות, ויטפחו רגישות גדולה יותר לשימוש בגוף כמצע טיפולי וליצירת חיבור בחדר הטיפולים. בנוסף יתקיים מעגל שיתוף שיאפשר עיבוד אישי וקבוצתי של החוויה.

הסדנה מציגה מודל התערבות חדשני ומוכח-מחקר לטיפול זוגי כאשר אחד מבני הזוג או שניהם מתמודדים עם מצוקה פוסט-טראומטית. המודל, המיושם בהצלחה במיזם "אדוות להחלמה" באוניברסיטת בר-אילן, מהווה נקודת מפגש ייחודית בין טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מיודע טראומה (CPT), חשיבה מערכתית ומיומנויות התערבות זוגיות.

במהלך הסדנה נמפה את השפעות הטראומה על הזוגיות, נציג פורמולציה של מקרה ותיאורים קליניים, ונתמקד באתגרים הייחודיים לעבודה טיפולית במציאות של מלחמה מתמשכת. המשתתפים ילמדו את עקרונות המודל האינטגרטיבי ויתנסו בכלים מעשיים לקידום הרווחה, החוסן ויכולות ההתקשרות במערכת הזוגית.

ד"ר ציון בן אלי, פסיכולוג מומחה, מורשה לטיפול בהיפנוזה, מדריך בכיר בטיפול זוגי ומשפחתי.

חני סגמן בן אלי, פסיכותרפיסטית, מטפלת בגישת האימאגו, מדריכה בכירה בטיפול זוגי ומשפחתי.

הסדנה תעסוק בזהות המקצועית של מטפלות/ים משפחתיים וזוגיים: מפגש בין הקול הפנימי שלנו – רגשות, ערכים ואינטואיציות – לבין הקולות החיצוניים של תאוריות, הדרכה וציפיות תפקיד. מאז ה־7 באוקטובר אנו פוגשות/ים משפחות בעומס רגשי מתמשך, זוגות תחת לחץ, והורים במילואים – מצבים שמחדדים שאלות של נוכחות מקצועית, כלים נלמדים, ומגע אנושי. נתייחס לאופן שבו הזהות האישית והמקצועית נפגשות בחדר, וכיצד העצמי המטפל ממשיך להתעצב מתוך כל מפגש. הסדנה תציע מרחב לנשימה ולהתבוננות בדילמות מהקליניקה, דרך שיח מונחה וכלי חווייתי – “מפת הקולות האקולוגית” – למיפוי הקולות הפועלים עלינו ולצמיחה מתוך מה שכבר חי ופועל בקשר הטיפולי.

כשהמלחמה פורצת, כל זוג הופך לשני לוחמים נפרדים – אחד בחזית, והשנייה בעורף. מתוך מפגש עמוק עם עולמם הרגשי של לוחמים ונשותיהם במכון הקבע חיל האוויר, נולד פרוטוקול חדשני לעיבוד זוגי.

הרעיון: ליצור סיפור מלחמה משותף, שבו כל אחד מעיד על חוויית השני ויחד בונים גשר מעל הבור. הפרוטוקול משלב שלושה שלבים: יומן מלחמה זוגי, עדות מחברת וסיפור דרך.

בסדנה תחוו בעצמכם את הפרוטוקול המלא, תכתבו את יומן המלחמה שלכם ותלמדו כלי ייחודי לטיפול בזוגות לאחר טראומה. כלי שהופך בור לבאר.

בסדנא נכיר ונתרגל את רעיון נקודת הקריסה. קריסה המתרחשת בשל התעלמות מסימנים גופניים ורגשיים ברגע התעוררותם, ביטולם ועקיפתם בשל מוטיבציה להמשיך לעבר המפגש המיני. על הטיפול הזוגי-מיני להתמקד במרחב הקריסה ולא בסימפטום. המטופלים לומדים לזהות מרחב זה, לתקשר עליו מול עצמם ומול האחר האינטימי, ולתת למקום זה כבוד, הכרה וזמן לריפוי. הריפוי נעשה על ידי שליחת מיינדפולנס וחמלה אשר יעטפו את החוויה הגופנית נפשית המתעוררת. בין היתר, ההתערבות תדגיש האטה והתבוננות שקטה ומעמיקה על כל רגע ושינוי בגוף נפש, הבנה אמיצה וכנה את המתרחש, עצירת שחזורים מכאיבים. בני הזוג ילמדו לייצר מיניות חדשה הכוללת אינטימיות, תקשורת פתוחה וקרובה, משחקיות וחברות.

גבו וייס,

תלמיד אמנויות לחימה 48 שנה, והולך בדרך הזן-בודהיזם והדאו.

פסיכותרפיסט מטפל זוגי, ומטפל מיני מוסמך – מדריך.

עוסק בהוראה, הכשרה והדרכת מטפלים ב"מרכז בודותרפיה", בתכנית לפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס, ובתכנית הכשרה בפסיכותרפיה מינית באונ' בר אילן.

מחבר הספרים "לעצור חנית במעופה – מדיטציה תנועה וטבע בהשראת מורי זן, לימי כאב וחרדה", בהוצאת "פרדס", ו"בודותרפיה – היסודות המרפאים של אמנויות הלחימה".

כ"סוכני התקווה" – מה עוזר לנו להחזיק בה כאשר אנו חסרי אונים או חסרי אימון ביכולת המטופל לריפוי? ומה יעזור לעורר אותה?

בסדנא נתמודד עם שאלות שעולות בהקשר להחזקת התקווה, על מגוון המופעים שלה הנוכחים והמתעתעים.

הספרות מתמקדת בשתי גישות עיקריות: האנליטית והקוגניטיבית. בנוסף נציג נקודת מבט של הגישה ההתפתחותית, ששמה דגש על "עבודת התקווה".

נבחין בגורמים המפריעים לפיתוח התקווה: בזיהוי ההבדלים בין  "תקווה בוגרת" ל"תקווה אידילית"; בין תקווה לאופטימיות; בין "תקווה חולה לבריאה"; בין "תודעה מחברת למפצלת"; נזהה "רגשות כובלים" נכיר מיומנויות לפיתוח התקווה.

פסיכותרפיה דינמית חווייתית מואצת, AEDP, הינה מודל התייחסותי ומבוסס-חוויה, המשתמש ברגשות המופיעים ממש בעת המפגש הטיפולי, "בו ברגע", בכדי להעמיק את החוויה. כאשר טיפול זוגי כזה, "קרוב-חוויה", נעשה במרחב בטוח ומופחת מגננות, מתאפשרת פתיחות ופתיחה של מרחבי רגש ומודעות. פתיחות זו מאפשרת ביטוי של הנטייה הטבעית לחום ומייצרת קירבה אמוציונלית, אמפתיה וטרנספורמציה של הרגש ושל חוויית הקשר.

בסדנה נעסוק בכלים ליצירת עבודה חווייתית עמוקה ותחושת שותפות רגשית. נבדוק כיצד בני זוג החווים קשר קונפליקטואלי או בדידות והסתגרות, יכולים לחולל שינוי בחייהם. כמו כן, נציץ למספר עקרונות בגישה ונתנסה בצפייה ובתרגיל, בכדי לחוש את החומר ולצאת עם כיווני עבודה חדשים.

דיאלוג פתוח הינה גישה מערכתית לטיפול במשברים נפשיים חריפים בסביבה הטבעית. צוות טיפולי נפגש עם האדם במשבר ומערכת התמיכה שלו לשיח דיאלוגי המתקיים לרוב בבית המשפחה.

החל מ-2020 בוגרי ההכשרה של דיאלוג פתוח ישראל מלווים משפחות באופן פרטי ובפיילוטים במסגרות ציבורית.

מאז ה-7/10 התרחב מגוון הפונים לקבלת מענה של דיאלוג פתוח ואנו מוצאות כי גישה זו רלוונטית גם לליווי משפחות המתמודדות עם פוסט טראומה, שכול, אובדנים עמומים ועוד, ולא רק למשברים נפשיים אקוטיים.

הסדנא תשלב ידע תיאורטי והתנסות חווייתית באופן בו מתקיים שיח דיאלוגי במצבי משבר. עקרונות הרלוונטיים גם למטפלים במשברים משפחתיים בקליניקה בסטינג טיפולי השונה מפגישת דיאלוג פתוח "קלאסית".

“‏האם הייתם מוכנים לשבת מול המצלמה שלי ולספר את הסיפור שלכם?”

זו השאלה שבן שני שואל – כבר שנים – אנשים ברגעים החשופים ביותר של חייהם: רגעים של טראומה קשה, של שינוי, וגם של ניצחון. גיבורים שכולנו מכירים מהמסך אחרי שנחשפו בתוכנית עובדה.

מאז שבעה באוקטובר, מתעד בן שני בלי הפסקה את הסיפור של ישראלים שחייהם השתנו באותו היום. החטופים שחזרו מהשבי, בני המשפחות שלהם, וגם גיבורים שכולנו למדנו להכיר את גבורתם ואת מעשיהם הבלתי נתפסים.

בהרצאה מרתקת ומרגשת הוא חושף את מה שלא רואים על המסך: הרגעים שבהם סיפור מתהווה והופך לסרט. הדינמיקה שנרקמת בין המרואיין לבין המראיין, הדרך שבה נבנה האמון והשאלות האתיות שאיתן מתמודד כל עיתונאי, ולמעשה כל אדם.

זו לא רק הרצאה על עיתונאות – זו הרצאה על הקשבה, על קבלת החלטות ועל הכוח שיש לסיפור טוב לגעת באנשים, וגם לרפא את האישה או האיש שמספרים אותו.

ההרצאה מלווה בקטעים נבחרים מתוך כתבות וסרטים שכולנו זוכרים, יוצרת חוויה מעוררת השראה ומזמינה את הקהל להביט לתוך עצמו ולחפש שם סיפור אישי שמחכה לצאת החוצה.

בן שני, אני עיתונאי ובמאי של סדרות וסרטים דוקומנטריים, ​נשוי לקרן ואבא של אורי יונתן ושירי.
בצבא שירתתי בנח״ל ומשם המשכתי ללימודי קולנוע באוניברסיטת תל אביב.
במהלך הלימודים השתלבתי בעבודה ככתב טלוויזיה, בתחילה בחדשות המקומיות של הטלוויזיה בכבלים ובתוכנית יומן של הערוץ הראשון ובהמשך בחדשות 10.
מאז 2008 אני נמנה על צוות התוכנית עובדה בקשת 12​​​.

מחשבות על זוגיות בשתי הרצאות שיתבוננו דרך המבט הפסיכואנליטי של דונלד ויניקוט וחשיבה פוסט קלייניאנית. המאמרים של ויניקוט מבוססים על המחשבה שאין אני ללא ההקשרים של האני. ההרצאות ידונו באופנים שבהם קשרים נוצרים ונהרסים ואיך האני ההקשרי מנסה להתמודד עם אובדן הקשר.
ההתבוננות בזוגיות תיעשה בעיקר מנקודת מבטה של האישה, שכן הסרט מציג את העלילה דרך עיניה ועולמה הרגשי.

ההבנה הטיפולית המסורתית התמקדה בטראומה כסבלו של היחיד, וכתוצאה מכך הנטייה הרווחת היא להפנות שורדי טראומה לטיפול פרטני. גישה זו, המבוססת על "המודל הרפואי", מנתקת את הבעיה מהקשרה החברתי ועלולה להחריף בדידות ובושה, כשהיא מחמיצה את הממדים הבינאישיים ואת הפוטנציאל האדיר הקיים בשילוב בן/בת הזוג בתהליך הטיפולי. הרצאה זו ממשיגה את הטראומה כתופעה בינאישית ביסודה, המחלחלת לרקמה הזוגית. השלכותיה מתבטאות בדיסוציאציה, קפאון ועמדות הישרדותיות, ויוצרת הדהוד מתמיד של אירועי עבר והווה במרחב שבין האישי לזוגי.

ההרצאה תציג את מטאפורת הריזום לטיפול זוגי כאלטרנטיבה תיאורטית-קלינית. מודל זה מתייחס לטראומה כתופעה לא היררכית, ולטיפול כתהליך שאינו מתנהל בשלבים קבועים, אלא נע בגמישות בתוך הכאוס. המודל משרטט שישה "שערי כניסה" להתערבות: ממד הוויסות והביטחון, ממד השיח, התקשורת והשפה, ממד הנפש והעולם הפנימי, הממד ההתנהגותי, הממד הבין-דורי והממד החברתי-תרבותי. הגישה תודגם באמצעות מקרה קליני.

ד"ר עירית קליינר פז, פסיכולוגית קלינית-מדריכה, מוסמכת בטיפול זוגי ומשפחתי, ד"ר לפילוסופיה במסלול פרשנות ותרבות בר אילן.  מייסדת ומנהלת במשותף (2022) מסלול לטיפול זוגי פסיכואנליטי בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת ת"א. מחברת הספר "הלא מודע הזוגי" (רסלינג, 2021). 

ד"ר רון נסים, פסיכולוג קליני, מטפל ומדריך מוסמך בטיפול זוגי ומשפחתי; מרצה ומדריך במסלול לטיפול זוגי פסיכואנליטי באוניברסיטת תל-אביב, במכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה במכללה האקדמית תל-אביב-יפו, במכון ברקאי לטיפול זוגי ומשפחתי ובמכון אקרמן בניו-יורק; חבר בצוות המקים של הקליניקה הזוגית למצוקה פוסט-טראומטית בביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן . כותב שותף לפרק "ארבעה ממדים של תקווה לזוגיות אחרי חשיפה לאירועי טרור ומלחמה" בספר "מבין השברים: טראומה, התמודדות ותקווה" (מודן, 2025).

המרצים הם כותבים שותפים לספר "אהבה בין הסדקים: מצבי דחק ומשבר בזוגיות – לצמוח יחד ולחוד" (בדפוס).

תל חי – אוניברסיטה בהקמה, מנהל שותף בבית הספר לפסיכותרפיה "דעת".

ההרצאה תתמקד בהשפעת הארועים הטראומטים על המשפחה הישראלית, בהתייחס למספר רצפי הוויה מרכזים מבעד למשנתו של דונלד ויניקוט.

ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע״ש ליאור צפתי, אוניברסיטת חיפה.

השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל היוו רגע שיא של כאב לאומי, אובדן וטראומה. השבר האישי והחברתי המתמשך הותיר אחריו גלים של חרדה, פוסט־טראומה, בדידות וחוסר אמון במערכות וביחסים שבין חלקי החברה הישראלית. אך לצד השבר, התגלו גם שכבות עמוקות של סולידריות, חמלה ואחריות אזרחית – עדות לכוחות החיים המבקשים תיקון.

עם סיום המלחמה, החברה הישראלית ניצבת מול אתגר הריפוי – לא רק של הגוף והנפש, אלא של המרקם הקהילתי והמוסרי. ההרצאה תעסוק במסע האפשרי מטראומה אישית וחברתית אל עבר ריפוי וצמיחה נפשית, משפחתית וקהילתית. נבחן מהם התנאים שמאפשרים צמיחה לאחר טראומה, מה תפקידה של מנהיגות פסיכולוגית בעתות משבר, וכיצד כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לקחת חלק פעיל במעגלי הריפוי והשיקום. ננסה יחד לבחון את האפשרות כי השנתיים האחרונות היו גם אירוע מפרק, וגם הזדמנות לעיצוב מחודש של משמעות, אמון ותקווה. ההרצאה תלווה בממצאים עדכניים ממחקרי רוחב ואורך על מצב הנפש בחברה הישראלית מאז השבעה באוקטובר, ובכלים פרקטיים לעבודה טיפולית, משפחתית וחברתית בעידן שאחרי המלחמה.

אבדן ואבל שזורים בחיינו. לעיתים, אנו מתגוננים מפני הכאב באופן שמקשה על התהליך הריפוי הטבעי. תקיעות זו יכולה לייצר מעגלים נוספים של כאב, למשל בפגיעה בקשר הזוגי. דרך צפייה בפגישה זוגית, בה אני מסייעת לזוג אשר נכנס למעגל שלילי שכזה, נלמד על הדרך בה הטיפול הממוקד רגש מסייע לפרט ולזוג להתמודד יחד עם הכאב. נראה את עבודת ההאטה, את המיקוד בפגישה, התמודדות עם ההגנות, והדרכים השונות לעזור למטופל להישאר במגע עם הכאב ולייצר חוויה רגשית מתקנת. נראה איך העבודה הזוגית מתחברת לתהליך הפרטני ועוזרת לייצר קשר בטוח ומרפא. נחשוב על סיטואציות דומות מהעבודה שלכם, על דרכי פעולה אפשריים, ונתרגל את הרעיונות שעלו.