אירועי השבעה באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיהם יצרו מציאות מתמשכת של איום, אי-ודאות ומצוקה פסיכולוגית, המציבה בפני הורים אתגר ייחודי: לצד ההתמודדות עם המצוקה והתגובות הרגשיות שלהם עצמם, הם נדרשים להמשיך ולספק לילדיהם תחושת ביטחון, יציבות ותמיכה רגשית. מציאות זו עלולה להוביל לשחיקה הורית, המאופיינת בתשישות רגשית, ריחוק מהילדים ותחושה מופחתת של מסוגלות הורית, ובכך להשפיע גם על איכות הקשר הורה–ילד ועל הסתגלותם של ילדים למצבי דחק.
בהרצאה יוצגו ממצאים ממחקר אורך שבחן את תפקידם של תהליכים הוריים בהתמודדות עם מצוקה ושחיקה במהלך המלחמה. בפרט, נתמקד בתפקידו של ויסות רגשי הורי, הן כמאפיין יציב של ההורה והן כתגובה למצבי דחק משתנים. לצד זאת, נבחן תפקידה של מנטליזציה הורית, כלומר יכולתו של ההורה להבין את ההתנהגות והתגובות הרגשיות שלו ושל ילדו במונחים של מצבים מנטליים, דווקא בתנאים שבהם היכולת לחשוב על עולמו הפנימי של הילד עלולה להיפגע.
באמצעות בחינת הקשרים בין ויסות רגשי, מנטליזציה, שחיקה ומצוקה הורית, ההרצאה תציע הסתכלות על ההורות בזמן מלחמה כתהליך המתרחש בתוך מערכת היחסים, ולא רק כיכולת אישית של ההורה להתמודד עם לחץ. נדון במשמעות של ממצאים אלה להבנת הקשר בין מצוקת ההורה לבין הסתגלות הילד, וכן בהשלכות האפשריות לעבודה טיפולית עם הורים, זוגות ומשפחות המתמודדים עם מצבי דחק מתמשכים.
פרופ׳ דנה לסרי, פסיכולוגית קלינית, ראשת תכניות המוסמך בעבודה סוציאלית ובלימודי הגיל הרך ע״ש שוורץ בביה״ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים, וראשת מעבדת ChARMS (Childhood Adversities, Resilience, and Mental health under Stress). מחקריה עוסקים בחוויות דחק וטראומה לאורך החיים, ובפרט בהשלכות של התעללות והזנחה בילדות ובגורמי סיכון וחוסן הקשורים להתמודדותם של ילדים, הורים ומשפחות, כמו גם אנשי טיפול וחינוך, עם מצבי דחק וטראומה, ובפרט טראומה קולקטיבית ומלחמה. לצד זאת, היא עוסקת בפיתוח ובהטמעה של תכניות מניעה וטיפול מבוססות מנטליזציה במסגרות פרטניות, זוגיות, משפחתיות, קבוצתיות וחינוכיות, ובשימוש בבינה מלאכותית יוצרת לקידום מניעה, התערבות והכשרה.