בין פרויד לפורנו

בתחילת ההתמחות הקלינית התבקשתי לערוך אבחון לגבר כבן 40. הצגתי בפניו את כרטיסי הרורשך והוא השיב "זה כוס", "זה של גבר ואשה", וכך הלאה. מצאתי עצמי מתכווצת ומבוהלת, האם גבר שמוצף בתכנים מיניים עם בוחן מציאות לקוי עלול לתקוף אותי? לפתע המטופל אמר לי "מה זה ? את לא מתביישת להראות לי תמונות גסות… ועוד דתיה?". המדריכה אמרה לי שהעובדה שהוא פסיכוטי חשפה את עולמו הפנימי הכאוטי ואני שאלתי את עצמי האם הוא חושף עולם פנימי ייחודי או שרובינו עסוקים במיניות אך נעים בין רצון להסתיר לרצון לגלות אותו בנינוחות? הספר פותח בבדיחה ידועה ודומה מאוד למה שאירע לי, מה שמזכיר שבכל בדיחה יש אמת עמוקה.

כמטפלים זוגיים ומיניים אנו נדרשים להחזקה כפולה הן בזוגיותנו והן בשל מטופלינו (ניר, 2023), ולכן המפגש שלנו עם העולם המיני חשוב ביותר על מנת שנוכל לחוש בנוח לייצר שיח ולהיות קשובות עם לב פתוח לשיח העולה עם המטופלים.

הספר מבוסס על מיילים אנונימיים, דבר שאפשר לכותבים להרגיש "במרחב פרטי ובטוח  שבו אפשר לשחרר פסולת גופנית ונפשית ולהגיד מה שרוצים". באופן בלתי מפתיע רבים מהמיילים הינם על סקס. כמו פריבס, התלבטתי באילו מילים להשתמש כדי לצטט את המטופל ובחרתי להשתמש במילותיו כפי שהן. היכולת להרגיש בנוח עם מילות המטופל קריטיות על מנת שהוא יוכל לחוש בנוח להביא את עולמו.

פריבס מתייחס לתנועה הנפשית האמביוולנטית בין הרצון לגלות ולחקור את מיניותנו לבין הצורך להצפין אותה בגלל פחד מערעור הדימוי העצמי ותפיסת העולם שלנו המבוססת על ציפיות החברה. פרויד התייחס למתח במפגש שבין הדחפים לתרבות בכך שטען שכסף ומיניות זוכים לטיפול זהה מצד בני התרבות בהיותם דו משמעותיים ומעוררים צניעות וצביעות (פרויד,2002).

הספר נוגע בהרחבה בנושא הפנטזיה ומתייחס לתשע תופעות פופולאריות הקשורות לפנטזיות מיניות הנעות על רצף בין מטיב לאדם לבין מנתק את האדם מעצמו. הוא מציג היבטים שונים של אותו שורש נפשי ובכך מוצא מכנה משותף לדילמות הנראות שונות זו מזו. תפיסתו מרעננת ומעניינת בהיותו מנתח את הדילמות ומצביע על צורכי הנפש העמוקים תוך התבססות בעיקר על הגישה הפסיכואנליטית ומרחיב מהעולם הבודהיסטי והפילוסופי, תוך שזירת בדיחות הממחישות את דבריו. הוא נותן אור על מה מתרחש בעולמינו הנסתר וכיצד תפיסת המיניות שלנו מנהלת את עולמינו מבלי שנהיה מודעים לכך. פריבס מתייחס לגבולות שסימנו בניסיון להרחיק תכנים פסיכולוגים מאיימים, והתבוננות באמצעות הפנטזיה מאפשרת  לאדם לחיות בתוך המציאות החסרה באופן "כאילו הניכור שהפריד אותי מהעולם החיצוני דעך וחשף בפניי זרות לא צפויה שנמצאת בתוכי".

בכל פרק שתי חידות שהופכות לאחת. בכל פעם מובאות דילמות הנראות שונות אך יש להן בסיס ראשוני משותף. הספר מציג באופן מעמיק את הקשר בין מיניותנו המתפתחת מרגע הולדתינו למעמקי הנפש ומתאר את חידות המיניות שאנו נתקלים בהם בילדות ולאופן שהם מעצבים את תפיסותינו סביב מערכות יחסים קרובות ואותן מערכות יחסים קרובות מעוררות עוד שאלות ונותנות תשובות וכך המעגל מזין את עצמו. הוא מתייחס לפנטזיות מיניות שחושפות בפני המטפל את מעמקי החסך וחוויות הניתוק בנפש האדם. בספר נמצאת התייחסות למפגש בין הדחפים שלנו לבין התרבות בה אנו חיים. בין הכוחות הפועלים בתוכנו לבין הכוחות המנסים להפעיל אותנו. המיניות שלנו מתהווה בקו התפר בין מה שבחוץ ומה שבתוכנו ומתהווה באופן הקושר בין הפנטזיה למציאות. פעמים כאשר קיימים תכנים פסיכולוגים מאיימים הפוגעים בחוויית הרציפות, האדם שם גבולות בתוך עצמו ויוצר מעין ביצור נפשי שיכול לבוא לידי ביטוי גם בנתקים פנימיים ובשקיעה בפנטזיה. הקונפליקטים המופיעים בין הדחפים המיניים והרצונות לבין תפיסת העולם החיצונית יכולה "להיפתר" על ידי ניתוק וחוסר ראיה של חלקים בתוכנו. הסכמה להתבונן בפנטזיה בתוך המרחב הטיפולי משחררת מרחבים חדשים של תנועה נפשית.

מהי אותה פנטזיה? הפנטזיה הינה מנגנון פסיכולוגי שמטרתו בין היתר להמיר רגשות ותחושות (גלויות או סמויות) אשר אינן יכולות לקבל התייחסות או מענה במציאות. הפנטזיה תכיל את מגוון הרגשות כולל תוקפנות ונזקקות, היא נבנית באופן אקטיבי על ידי האדם על סמך סגנונות התשוקה, הכמיהות והדחפים שלנו. הרשות הפנימית שלנו להעז לדמיין מאפשרת לפנטזיה להתקיים (ניר, 2023). הפנטזיה הינה תופעה שכיחה בקרב בני האדם לפחות חלק מהזמן והנפוצות והמסקרנות ביותר הן הפנטזיות על רומנטיקה ומין (Leitenberg, H. & Henning , 1995). הפנטזיה מהווה חומר גלם לתשוקה (ניר, 2023), ועל כן הינה משמעותית ביותר בקידום התהליך הטיפולי המיני. חקירת הפנטזיה יכולה להביא לתובנות מעניינות לגבי התסריטים הפנימיים שאנחנו מנסים לממש דרך חיי האהבה שלנו, להכיר את הצרכים הראשוניים של האדם  ולפתוח לנו פתח להבין נתקים בתוכנו המייצרים חומות מגנות . דבר זה יוביל להרחבה והגמשת הנפש.

הספר העוסק בתשע תופעות שכיחות הקשורות לפנטזיות מיניות, מציע גישה טיפולית הממוקדת בעולם הרגשי של הפרט. הוא מדגיש כי חשוב לראות את הסמלים הארוטיים לא רק כמבטאים קרבה אלא מרכיבים גם תסריטים פנימיים הכוללים תכנים של תוקפנות, השפלה, חמדנות ותאוות שליטה.

בפרקים השונים, חוקר פריבס את סוגי הפנטזיות השונים.

הפנטזיה הנרקיסיסטית: עוסק במצבים בהם קיים קושי באינטימיות וקרבה ובמצבים בהם קיים קושי בנפרדות. הקשיים הינם חלק מהניסיון לתת מענה לצרכים נרקיסיסטיים, באופן שהאחר מייצג משהו מתוכנו ומספר לנו משהו על עצמינו. הפרק דן בבניית ערך עצמי דרך האינטראקציה עם הזולת ומתייחס לפנטזיה כמנגנון הגנה מפני חרדת נטישה ובדידות.

הפנטזיה על ממלכת APP פרודיטה: מתמקד בעולם "השפע" הנחשף בעולם הווירטואלי והמפעילה בתוכנו שתי תפיסות "כלכליות רגשיות." האחת ילדית המבקשת אהבה ללא תמורה והשניה בוגרת הכוללת יחסי גומלין. מתייחס ליכולת של הסביבה הווירטואלית לטשטש מתחים רגשיים הנובעים ממערכת כלכלית רגשית אחת על ידי התכתבות עם המערכת הרגשית האחרת. עוסק בהשפעות הטכנולוגיה על אינטימיות, ניכור, החפצה ותחושת בדידות.

הפנטזיה האדיפלית: בוחן את החוויה העמוקה של היותנו מחוץ לזוגיות הורינו וביטויה בחיי המין הבוגרים שלנו, היכולים לבוא לידי ביטוי בקנאה בעבר המיני של בני הזוג. מתואר המתח בין הרצון בביטחון הזוגי למסתורין והכמיהה ליחסים אסורים הנותנת לנו אישוש לדימוי העצמי המיני שלנו.

הפנטזיה הפורנוגרפית: מנתח את תפקיד הפורנוגרפיה במגוון רחב של תפקידים פסיכולוגים ומיניים תוך הדגשת הסכנה שבנסיגה תכופה לעולם הפורנו, העלולה לפגוע ביצירתיות, באינטימיות וביכולת להתמודד עם תכנים רגשיים מורכבים.

הפנטזיה המזוכיסטית: בוחן את הקשר בין הצורך להתמזג כחלק מהעולם הדחפי שלנו, לבין שימוש בכאב כדרך לפרוץ מבנים נפשיים הגנתיים על מנת לחוות אינטימיות. דן בקשר שבין יחסי שליטה-כניעה, הרצון להיות גדולים אך גם החשש להיענש על כך שגדלנו. פריבס מתאר את התחושה שדווקא בבוטות יש אותנטיות ולכן יש חיפוש אחר כאב.

עומס יתר של פנטזיות: מתייחס לאחת מהסימפטומים המיניים ומנתח אותה ברמה הרגשית. מתייחס למבנה העצמי המתואר כעור המתווך בין החוץ לפנים ולמצבים בהם העור לא עומד בלחץ. פריבס מתייחס לקושי לשהות במפגשים אשר מעוררים בנו עד הצפה את הכמיהות ומפגישים עם נזקקות ותלות.

אי היכולת לפנטז: בפרק יש התייחסות לאופן שהחוויה הטראומטית מובילה לפיצול ולחווית עור מחורר כך שהעולם החיצון נתפס מסוכן ואנו מרגישים חוסר יכולת להיות בטוחים בעורנו. מתאר את החוויה הפוסט-טראומטית ומדגיש את חשיבות התמיכה והעיבוד הרגשי, למרות החשש לדון בטראומה.

הפנטזיה לאהוב אחרת: עוסק בצורך האנושי להגדיר גבולות בזהות מינית כנובע מחרדה והומופוביה. מדגיש את הפער בין רצון אישי לנורמות חברתיות, ותפקיד המטפל ביצירת מרחב לחקירה לא שיפוטית של פנטזיות וצרכים רגשיים.

הפנטזיה המונוגמית: עוסק בבחירה של בני אדם בסוג מבנה זוגיות כשבכל אחד מהמבנים האדם מחפש איזון בין הדחף לחדש לבין הצורך לבלעדיות ולרכושנות מינית. הוא מתייחס לסיבות לירידה בתשוקה ככל שהקרבה מעמיקה כדרך לשמור על נפרדות ומה הסיבות לכך שאנשים נאחזים בזוגיות רעילה.

קיימת התייחסות בספר לריקוד הזוגי ומקומה של הפנטזיה המינית באותו ריקוד. בהתבוננות על מערכות יחסים של זוגות המגיעים לטיפול אנו רואים שבחירת בן/בת הזוג עונה על צרכי ההתפתחות התקשורתיים. בעצם הבחירה קיימות משאלות מודעות ומשאלות לא מודעות. לרוב המשאלות הלא מודעות שאינן מסופקות עלולות להעלות תסכול זוגי (הנדריקס, 2007), ולכן חשוב לחשוף דווקא את משאלות אלו בהם טמונות הפנטזיות הבלתי מודעות. ווילי (1982), מתייחס להתפתחות זוגיות ולדבריו יש ארבע תמות מרכזיות העולות במהלך התפתחות חיי הזוגיות מתבססות על שלבי ההתפתחות האנושיים:

1. היחסים הנרקיסיסטיים: היכולת להיות נפרדים בתוך מערכת היחסים.
2. היחסים האורליים: מידת הנתינה ללא תביעת תמורה.
3. היחסים האנליים סדיסטיים: המתח בין תלות לעצמאות והפחד להיבלע.
4. היחסים הפאליים אדיפליים: עד כמה יש חופש להתנהג שלא כמצופה מהמגדר.

כל התמות משפיעות על בני הזוג ובמהלך התפתחות תקינה של זוגיות נמצא פתרון המאפשר תנועה בזוגיות והתפתחות. אולם כאשר לא נמצא פתרון בני הזוג מייצרים קנוניה ביניהם המספקת להם הגנה מלפגוש צרכים מוקדמים שלא קיבלו מענה. הקנוניה מגנה על בני הזוג ומאפשרת להם להמשיך לקיים את הפנטזיה הלא מודעת. בטיפול המיני הדבר בא לידי ביטוי ב"בחירת" סימפטומים משלימים" . למשל, בעיות זקפה והפרעות כאב, מהווים שער להתבוננות בעולם הפנימי של האדם. מהי אותה בעיית זקפה? מהי מספרת על חוויותיו של האדם סביב הערך העצמי, הרשות להתנהל בעולם, סביב תפיסת הגבריות. ומה יש באותה בת זוג המחזקת את חוויותיו סביב הפרעת הכאב. וכמובן שנשאלת השאלה מהי אותה הפרעת הכאב? מהי מספרת על תפיסותיה העמוקות של בת הזוג, על הרשות הניתנת לה, על היכולת לשים גבול ועוד?. בטיפול זוגי ננסה להבין את הקנוניה המשמרת את הקושי כדי לענות על הצרכים הנפשיים העמוקים.

פריבס  מציע תפיסה טיפולית  זוגית ומינית מעמיקה. התפיסה הזוגית תואמת את המוזכר למעלה ותפיסת הטיפול המיני תואמת את  השלב האחרון במודל PLLISIT (אנון), מודל לטיפול מיני. מודל זה מציג מספר רמות של התערבות ממתן ידע חינוכי ועד לפסיכותרפיה מעמיקה. גישתו של פריבס, מסייעת להתבונן בסימפטומים המיניים כפתח למעמקי הנפש והתרגילים הקונקרטיים הניתנים בטיפול מיני מקבלים משמעות מרתקת בדבר חשיבותם כמרפאים כאבי נפש עמוקים.

במהלך קריאת הספר הדהדו בתוכי תכנים אישיים ושל מטופלי, דבר שללא ספק תרם ללמידה פעילה והרחבת דרכי ההתבוננות בחומרים הטיפוליים. הספר אינו מציע פתרונות לסוגיות ובכך יופיו. אין ספק שהספר נותן תרומה חשובה בעולם הטיפול המיני והזוגי והספר הדק מהווה מועט המחזיק את המרובה. 

ביבליוגרפיה:

הנדריקס, ה' (2007), לשמור על האהבה הזאת, לקראת זוגיות. הוצאת אחיסף.

 ניר מ' ( 2023), מיניות בלב פתוח, אינטימיות, סודות ואמון , הוצאת מודן

 פרויד,ז. 2002,הטיפול הפסיכואנליטי, עמ' 104. עם עובד.

Willi,J. (1982). Couples in Collusion. Pomona, California: Hunter House Publishers.  60-138

Annon, J. S. (1976). The PLISSIT model: A proposed conceptual scheme for the behavioral    

treatment of sexual problems. Journal of sex education and therapy, 2, 1-15.    published    on online: 2015    יhttps://doi.org/10.1080/01614576.1976.11074483

Leitenberg, H. & Henning, K. (1995). Sexual Fantasy. University of Vermont psychological bulleti

ד"ר טל-לי אביב – פסיכולוגית חינוכית וקלינית מומחית, מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת, מורשית לעסוק בהיפנוזה ומטפלת מינית בהכשרה. קליניקה פרטית ומנהלת מרפאת "דודאים" שיב"א.