בעידן שבו מטפלים משפחתיים נדרשים לנווט בין שלל גישות תיאורטיות וטכניקות טיפוליות, הספר "טיפול משפחתי" מאת פרופ' ורד סלונים-נבו מציע מצפן בהיר ומדויק.
סלונים-נבו, פרופסור אמריטה במחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שפיצר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מדריכה ומטפלת משפחתית מוסמכת, עוסקת שנים רבות בטיפול זוגי ומשפחתי. תחומי ההוראה והמחקר שלה כוללים טיפול משפחתי, הגירה ופליטות, טיפול קצר מועד והשפעת הטיפול הנפשי על מצבי חולי ובריאות.
הספר מציע סקירה מקיפה של הזרמים המרכזיים בטיפול המשפחתי, תוך הבחנה ברורה למדי בין הגישות השונות, והצגתן באופן שמאפשר למטפלים, בין אם בתחילת דרכם ובין אם מנוסים, למצוא את הכלים המתאימים ביותר לעבודה הקלינית שלהם.
לטעמי מדובר בספר שראוי שיונח לצד כורסת המטפל בכל קליניקה ולאו דווקא קליניקה לטיפול משפחתי. שהרי אין טיפול פרטני או זוגי שלא ירוויח מהבנה וראייה מערכתית. הספר מצליח לשלב בין עומק תיאורטי לנגישות פרקטית, ועל כן הוא יכול לשמש כמשאב מרכזי עבור כל העוסקים בטיפול רגשי וכמובן משפחתי.
כמטפלת זוגית ומשפחתית שמחפשת סדר, מיון ובהירות תיאורטית כמעט כמו שאני אוהבת שמגירת הסכו"ם ואביזרי הבישול בביתי יהיו מאורגנים למשעי – הספר "טיפול משפחתי" הגיע לספרייתי בדיוק בזמן. לאחר שנים רבות שבהן נחשפתי למגוון של גישות ותיאוריות, אני מודה שלעיתים קצת התבלבלתי איזו גישה שייכת לאיזה זרם. ואז הגיע הספר של סלונים נבו שהצליח לעשות סדר במזווה של עולם הטיפול המשפחתי: כל גישה מונחת על המדף הנכון, בצנצנת הנכונה, עם תווית ברורה – כך שכאשר מחפשים משהו, יודעים בדיוק איפה למצוא אותו.
הספר ראה אור בהוצאת רסלינג בשנת 2023.. הוא מיועד בראש ובראשונה למטפלים זוגיים ומשפחתיים – סטודנטים, מתמחים וגם אנשי מקצוע ותיקים – המבקשים להעמיק בתיאוריות המרכזיות בתחום ולהבינן מתוך מבט אינטגרטיבי וביקורתי.
בבסיסו של תחום הטיפול המשפחתי עומדת ההבנה כי המשפחה היא המבנה החברתי האינטימי ביותר שבו שרוי כל אדם מיום היוולדו. מבנה זה משפיע באופן עמוק על מצבו הנפשי של האדם, על דפוסי התנהגותו ועל תפקודו החברתי. לפני שנים רבות, כאשר התחלתי בלימודי הטיפול המשפחתי כבר הייתי מטפלת פרטנית מוסמכת בעלת רישוי של משרד הבריאות. נמשכתי ללמוד על המבנה המסקרן, היקר והמרגש הזה שנקרא משפחה. אבל אני מודה שבתוך תוכי לא הבנתי מה יש לתחום הטיפול המשפחתי לחדש למטפל הפרטני עד כדי לימודים והכשרה שנמשכים שנים לא מעטות. לקח לי זמן מה כדי להבין את הקסם, את היתרון בראייה מערכתית גם בטיפול פרטני. היום כבר אינני יכולה להסיט את המבט המערכתי מכל מקרה טיפולי שמגיע לפתחי כולל כמובן טיפולים פרטניים. אני יושבת מול מטופל, אני והוא לבד בחדר אבל למעשה בעיני רוחי אני רואה אותו מוקף במשפחתו הגרעינית והמורחבת והמידע שיש לי על הדינמיקה והקשרים הוא ממש חלק בלתי נפרד מההבנה ומההתערבות הטיפולית.
ורד סלונים נבו כותבת במבוא לספרה:
"מדוע לכנס יחד בני משפחה כדי לשוחח על החיים המשותפים שלהם? הרי לכל אחד עולם משלו, קשיים משלו ואתגרים אישיים. האם לא נכון יותר לשלוח את בני המשפחה הסובלים לטיפול אישי?" ענף הטיפול המשפחתי נשען על ההכרה בכך שחלק משמעותי מהקשיים האישיים של בני המשפחה נעוץ במערכת היחסים ביניהם. טיפול משפחתי עוסק בקשרים בין בני המשפחה – ההתנהגותיים, הקוגניטיביים והרגשיים – ובאופן שבו בני המשפחה חווים את הקשרים הללו ומושפעים מהם. במרחב הטיפולי מתבצעת התבוננות משותפת במעגלי התגובה, מתנהל שיח אודותם תוך הבנת דפוסי היחסים הקיימים ובדיקת שינויים שיטתיים אפשריים בדינמיקה. תהליך זה מכוון להחיל שיפור ממשי במצבם של בני המשפחה בנוגע לקשיים שהביאו אותם לפנות לטיפול. הספר של סלונים-נבו שואב מהנחה בסיסית זו, שלפיה בעיות אינן מתקיימות רק בעולמו הפנימי של היחיד – אלא גם ובעיקר, במבנה היחסים המשפחתיים.
הספר נושא מבנה ברור והיררכי, המחולק לפי זרמים מרכזיים בטיפול המשפחתי, כאשר תחת כל זרם נפרסות הגישות השונות שמרכיבות אותו. סלונים-נבו סוקרת את התיאוריות הכלליות שמרבית הגישות בטיפול משפחתי מתכתבות עמן: תיאוריית המערכות הכללית שמקורה בביולוגיה, קיברנטיקה שמקורה בטכנולוגיה, והתיאוריה האקולוגית שמגיעה מהסוציולוגיה. היא עושה עבודה מאירת עיניים בהבחנה בין גישות מערכתיות קלאסיות לבין אלה העכשוויים, מבניות, בין-דוריות, חווייתיות או אסטרטגיות. בתוך מסגרת זו, הספר מתייחס למחזור החיים המשפחתי ולצמתים במסע המשפיעים על תפקודי המשפחה, ומתמקד בדרכי הפעולה של אותן גישות מובילות. כל פרק מהווה מיני-סקירה של גישה מסוימת, וכולל את הרקע ההיסטורי שלה, ההנחות התיאורטיות שעליהן היא נשענת, מושגים מרכזיים, טכניקות טיפוליות ויישומים קליניים. זהו שילוב בין ידע טיפולי ומחקרי לבין דוגמאות קליניות רבות, המסייע לחשוב מערכתית ולתרגם את החשיבה הזו לפרקטיקה טיפולית. ישנה התייחסות גם לתנאים הקליניים המתאימים ליישום כל גישה, לצד המגבלות והביקורות הנלוות אליה – עניין שלא תמיד נוכח בספרי לימוד מקצועיים.
בניגוד לספרים שמאגדים ידע בצורה אנציקלופדית ומרוחקת, כאן ניכרת האינטימיות של המחברת עם החומר – וגם עם הקורא. הניסוח קריא, נגיש ומתחשב, ומכוון בדיוק לצרכים של העוסקים במקצוע. עבור מטפלים מנוסים שכבר פגשו ברוב הגישות, הספר אינו בגדר חזרה מייגעת, אלא דווקא מציע הזדמנות לארגון מחדש של הידע, חידוד הבחנות והבנת ההקשרים שבין תיאוריות שונות.
מה שמרשים במיוחד הוא האופן שבו הספר מתמודד עם השינויים הפרדיגמטיים שחלו בתחום בעשורים האחרונים. הזרמים העכשוויים אינם זוכים כאן ליחס של התפעלות אוטומטית, אלא נבחנים בגובה העיניים, תוך הבנה עמוקה של מקומם לצד – ולא במקום – הגישות הקלאסיות. זוהי תרומה חשובה לשיח על אינטגרטיביות טיפולית, הבאה לידי ביטוי לא בהצהרות גורפות, אלא בדקויות והכרה בתרומה של כל אחת מן הגישות.
בעיניי, הערך המוסף של הספר טמון בארגון הידע באופן שתורם להבנתו וביכולתו לשמש גשר בין ידיעה תיאורטית לעשייה קלינית. כאמור, הוא מתאים לא רק למתמחים ולסטודנטים, אלא גם – ואולי בעיקר – למטפלים מנוסים, שצוברים עם הזמן ידע רב אך לא תמיד מצליחים לארגן אותו באופן שמאפשר שליפה מדויקת ונכונה ברגע הנדרש. הדימוי שעולה הוא של ספריית טיפול שמישהו סוף סוף סידר בה את הספרים לפי קטגוריות, תתי-קטגוריות, ומפתחות גישה.
מעבר לכך, הקריאה בו מזמינה לא רק סדר – אלא גם סקרנות מחודשת והשראה. כמעט בכל פרק מצאתי את עצמי אומרת: "אה, מעניין! שכחתי את זה", או "אולי כדאי לנסות את זה עם המשפחה מיום שלישי…". כך נבנית חוויית למידה מתמשכת, לא כמאמץ אקדמי אלא כעונג מקצועי.
גלית פלדמן – MA, מטפלת פרטנית, זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת מטפלים מוסמכת. בעלת קליניקה פרטית לטיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, מדריכה בקורס פרקטיקום במכון ברנט, מדריכה צוותי מטפלים במסגרות שונות, פעילה בוועדה האקדמית של האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי.